התכנית לפסיכותרפיה דינמית ממוקדת  |  התכנית לפסיכותרפיה דינמית זוגית  |  סדנאות סופשבוע בסוכה במדבר  |  השתלמות שנתית בטיפול בדכאון  |  


תכנית ההשתלמות על דכאון



אבחון וטיפול פסיכיאטרי בדיכאון-  ד"ר אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית
נתחיל בשאלה מה זו הפרעה נפשית במובנה הצר והרחב, נלמד מה כוללת הערכה פסיכיאטרית תוך דגש על דיכאון, כולל התייחסות למטופל המעלה מחשבות אובדניות או ביצע ניסיון אובדני.
נתאר את התבטאות הדיכאון בגילאים שונים- בילדים, ובמתבגרים ובמבוגרים, ובאבחנות פסיכיאטריות שונות- כמו בדיכאון מג'ורי, בהפרעה ביפולרית, בדיכאון מתמשך, בהפרעת אישיות ועוד.
נסקור תרופות שונות לטיפול בדיכאון, שיקולים במתן הטיפול בהתאם לגיל המטופל, לאבחנה, למצבו הקליני ולמשך ההפרעה. נדבר על שילוב הטיפול בטיפולים אחרים, שתוף או מתן מרחב להורים בטיפול בילדם.


הדכאון אצל פרויד, אברהם וקליי: ד"ר אליהו פלדמן, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי מנחה
נעבור על המחשבות העיקריות של אברהם, פרויד וקליי על דיכאון, ונדון על האפשרויות להתיחסות פסיכותרפויטית מול המצבים הללו
.

הדיכאון כתהליך של דיכוי רגשות- שמואל גרזי, פסיכולוג קליני ופסיכואנליטיקאי
המפגש יעסוק באפשרות להבין דיכאון כתהליך של דיכוי של רגשות, ע"י הכנסתם ל"מרתף רגשי". זאת מתוך נסיון להמנע מהמפגש עם רגשות קשים ומהחרדות שמפגש כזה מעלה. הסבל שבדכאון מסמל את הצורך למפגש חסר פניות (אמיתי) עם הרגשות כהווייתן והוא האות לנסות לשחרר רגשות אילו מכלאם. בטיפול נרצה על כן לסייע לאדם או לזוג לתת לרגשות לחזור ולנווט את חיי הנפש של הפרט ושל הזוג. תהליך זה כרוך במפגש עם חרדות עמוקות שמקשות את ההתחברות אל הרגשות הנובעים.

דכאון והרס העצמי- ליטל פלג (גליק), פסיכולוגית קלינית
בחיבורו 'אבל ומלנכוליה' קישר פרויד בין דיכאון לבין שנאה עצמית ומתקפות אכזריות של האגו על העצמי. הוא תיאר מצב זה כנובע מהמרת רגשות זעם ושנאה לאובייקט אבוד לרגשות שנאה אל העצמי, והדגיש את היעדר מודעותו של האדם לרגשותיו העוינים אל האובייקט. במסגרת ההרצאות אתאר כיצד יחסי אובייקט לקויים מביאים לפגיעה ביכולת הסימבולית, הבאה לידי ביטוי בפגיעה ביכולתו של האדם לדעת את עצמו ואת רגשותיו ולהקנות מילים לחוויתו הפנימית. בהקשר זה,נראה כיצד רגשות אבל ודיכאון שאינם ניתנים לידיעה ולהמשגה מביאים להתפתחותן של התנהגויות הרס עצמי שביניהן הפרעות אכילה, פגיעה עצמית והזנחה גופנית. כמו כן, נתייחס לאווירה הטיפולית האופיינית למפגש עם מטופלים אלו לאורך תקופות שונות בטיפול.

פסיכודינמיקה של דכאון: האתגר שבטיפול המשולב, "בין פסיכותרפיה לתרופות"- 
דר' אווה יעקובוב
, פסיכיאטרית בכירה בבי"ח אברבנל ופסיכואנליטיקאית
נעסוק בהיבטים דינמיים של דכאון ונדבר על כלים טיפוליים שונים בעבודה עם דכאון.
נתייחס לאימפליקציות בהעברה ובהעברה נגדית במפגש הטיפולי כשמופיעה האפשרות או המחשבה על טיפול תרופתי. נתיייחס להשלכות של הטיפול המשולב במפגש הטיפולי: אינדיקציות וקונטרה-אינדיקציות.


גישה קוגניטיבית התנהגותית בטיפול בדכאון- ליסה אורמונד, תרפיסטית CBT באברבנל
בהשתלמות נבחן כיצד טיפול קוגניטיבי התנהגותי מבין את המופעים השונים של דיכאון כגון דיסתימיה, דיכאון קליני, היפומאניה וכו' וכיצד נבנית בהתאם תכנית טיפולית. ננסה להבין את ההבדלים בין הגישה הפסיכודינמית לעומת טיפול שהוא 'כאן ועכשיו' כגון CBT ואיך גישות שונות אלה עוזרות להבין את הקשר הטיפולי ואת הדינמיקה בתוך החדר עם מטופלים דכאוניים.

למה ילדים מדוכאים? ציפי בן עמי, פסיכולוגית ומדריכה בפסיכותרפיה
הניגודיות שבין דכאון לילדות מעצימה את התמיהה על תופעת הדיכאון בתקופה שאמורה לסמל יותר מכל את החיוניות והלידה לחיים נפשיים.
בפגישותינו נבחן את תופעת הדיכאון בינקות ובילדות מנקודת מבט של "כאב כלוא" שממקד את החשיבה בחוויה הדיכאונית עצמה שחוסמת צמיחה נפשית - מוחקת חלק ילדי ו/או יחסי אובייקט -  ונבדלת מתגובות דיכאוניות: חולפות, נורמטיביות או נלוות להפרעות אחרות. אותו דיכאון שלא ניתן לומר עליו שהמרפא טמון בזמן החולף, אלא בדרכים שונות זועק את "מר כאב לא-הוגד מנצח עד נצח" (אנדה עמיר). ננסה לחבר את ההארות הכואבות שעולות מהעבודה התיאורטית והקלינית, לטכניקה הפסיכואנליטית באופן שמאפשר  חיבור בין חשיפת והחזקת תחושות החוסר אונים וחוסר המוצא, לבין הכלה ומטבוליזציה של תחושות אלו.
 
על התמודדות של מתבגרים ומתבגרות עם חרדה ודכאון-  ד"ר רות דרדיקמן, פסיכולוגית קלינית בכירה 
מזה זמן רב, ידוע ששיעורי החרדה והדכאון גבוהים יותר אצל נערות מאשר נערים. עם זאת, מחקרים חדשים מראים, כי חרדה והדכאון פוגעים יותר בתפקוד החברתי, האקדמי והתעסוקתי של נערים וגברים.
החלק התיאורטי יתבסס על עבודת הדוקטורט שלי, שעסקה בהבדלים בין התפקוד האקדמי והחברתי של נערים ונערות עם חרדה ודכאון, החל מראשית גיל ההתבגרות עד הבגרות הצעירה, ועל הידע המחקרי הקיים בתחום.  בחלק הקליני ניישם את ההבנות התיאורטיות ונגזור מהן השלכות לגבי אבחון, המשגה ובעיקר טיפול. 
בהרצאה הראשונה נדון במאפיינים הייחודיים לדיכאון הגברי, ובהרצאה השניה נעסוק בדיכאון נשי.  

טראומה מינית ודכאון- יעל שושני רום, עו"ס ופסיכותרפיסטית מהמרכז הרב-תחומי לטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה מינית שבביה״ח בני ציון 
״אנשים טראומטיים זוכרים יותר מידי ובו זמנית פחות מידי״. כך כותבת ג׳ודית הרמן כשהיא מתייחסת למצב הנפשי המנוגד המאפיין נפגעי טראומות. אלו, חווים את הטראומה כנוכחת כל הזמן בהווה, משתלטת על הנפש ומצמצמת את החיים, ובה בעת היא דנה אותם לחיים של ניתוק בלתי נסבל מהטראומה ומעצמם, בעקבות המנגנונים הדיסוציאטיביים. דינאמיקה מנוגדת זו היא הבסיס להיווצרות דכאון עמוק בקרב נפגעות ונפגעי טראומה. 
בקרב ילדות וילדים נפגעי טראומה מינית, דיסוציאציה היא כמעט מחוייבת המציאות. במיוחד במקרים שהטראומה מתרחשת בתוך קשר עם אדם קרוב ומוכר (85% מהמקרים). בתוך דינאמיקה מורכבת ופוגענית זו, צריכה הילדה לשמור בתוכה את הפוגע כטוב, על מנת לשמר תפיסה חיובית של האובקטים בהם היא תלויה וכדי להמנע מניפוץ סדרי עולם.  היא לוקחת את הרע ומפנימה אותו, הוא הופך להיות חלק ממנה. בכך הופכות והופכים נפגעי טראומה מינית לרעים ומסוכנים בעיני עצמם, מוצפים אשמה ובושה, וכתוצאה מכך עשויים לפתח דכאון המושתת על שנאה עצמית. הדיסוציאציה, משמרת חלקי עצמי מתים, שנחווים על ידי נפגעות הטראומה כאיומים יותר מכל כאב נפשי, זעם או תסכול.  התנהגויות סיכון רבות (כגון פגיעה עצמית, שימוש בסמים ובאלכוהול, התנהגות מינית מסכנת, הפרעות אכילה ואובדנות), מטרתם לתת מענה לדכאון מסוג זה ולמצבי הנפש המנוגדים - לאלחש ומאידך לעורר, להרגיע אבל גם להכאיב ולהחיות.
בהרצאה נבחן את המאפיינים היחודיים של דכאון אצל נפגעי טראומה מינית, מנגנונים, השלכות וזיהוי. כמו כן, נעסוק בדרכי הטיפול, במיוחד בטיפול המושתת על הגישה ההתייחסותית. ננסה לזהות את הדכאון ואת הזעקה של הנפגעות דרך ההתנהגויות ״הבורדרליניות״ הידועות לשמצה ולקרוא את סיפור הטראומה, דרך ההפעלה מחדש (enactment) בתוך יחסי הטיפול.נקודה משמעותית נוספת  היא הפגיעה הקשה שמייצרת התעללות מינית ביכולת לייצר יחסים בינאישיים קרובים ומיטיבים והבידוד שדינאמיקה זו מייצרת והשלכותיה על המצב הדיכאוני.


טראומה ודכאון- אורנה גלבוע שביט, פסיכולוגית קלינית ומדריכה במרפאת טראומה בביה"ח שיבא
במפגש נעסוק בקשרים המורכבים שבין טראומה לדכאון.  נכיר את המאפיינים של טראומה והפרעה פוסט טראומטית ואת הקשר בינם לבין מאפייני דכאון. ננסה להבין כיצד טראומה יכולה לחולל דכאון. נעסוק בסוגיות הקשורות לזיהוי נוכחות של טראומה ברקע התמונה הדכאונית  וכן לסוגיות הנוגעות לטיפול במצבי דכאון הקשורים לטראומה. נתייחס לתהליכי דיסוציאציה (ניתוק) והעברה- העברה נגדית שיכולים להשפיע הן על האבחון והן על הטיפול.

דכאון במהלך הריון ולאחר לידה- גורמי סיכון, השלכות והתמודדות, שירת סרטל-רביב, פסיכולוגית קלינית ומדריכה במרפאת חווה בביה"ח שיבא
 ה- DSM-5 אינו מבחין בין דכאון בהריון לדכאון לאחר לידה ומכנה את שניהם “peripartum episodes”. הטענה היא כי 50% מהמקרים שכונו "דכאון לאחר לידה", בעצם החלו במהלך ההריון. וקיומם של סימפטומים אלו במהלך ההריון, מעלה את הסיכון לאפיזודה של דכאון לאחר לידה. מצב נפשי זה מלווה לרוב גם במצב של חרדה חמורה והתקפי פאניקה.
לדכאון בהריון ובלידה השלכות משמעותיות ביותר על האשה, העובר ולאחר מכן התינוק ועל הקשר בין האשה ותינוקה. מצבה הנפשי של האם הוא בעל השפעה רבה גם על המערכת הזוגית. למרות ההשלכות המשמעותיות של מצב רגשי זה על האשה ומשפחתה, נשים רבות אינן פונות לעזרה ולטיפול. יש לכך סיבות שונות כגון חשש  האשה מתיוגה כבעלת מסוגלות אמהית נמוכה, חפיפה מסוימת ומבלבלת בין תסמיני דיכאון לבין תסמינים האופיניים להיריון ולידה (למשל, הפרעות שינה, שינויים בתאבון וירידה באנרגיה) ומיתוס של היריון ולידה כתקופת אושר ופריחה ולכן העדר לגיטימציה לפנות ולהעזר.
ההשתלמות תעסוק בתכנים אלו תוך כדי התייחסות להמשגות ומושגים דינאמיים בנושאים של הריון, לידה ואמהות והקשר שלהם לדכאון. 


דיכאון במערכת הזוגית / משפחתית- ד"ר חני רם, לשעבר מנהלת תחנה לטיפול משפחתי
הסובלים מדיכאון, סובלים סבל רב, אבל לא רק הם סובלים, גם המערכת הזוגית והמשפחתית נפגעת ומגיבה לחבר הדיכאוני. 
תיאוריות משפחתיות תתבוננה על הדיכאון כסימפטום משפחתי, תיאוריות דינמיות זוגיות מייחסות לדיכאון משמעות במרקם היחסים הזוגי. הקשר הבין אישי קשור להיבטים התוך נפשיים / תוך אישיותיים. יכולה להיות לו פונקציה תומכת / מבריאה או תפקיד משמר ומחזק את הדיכאון, אם הוא פונקציונלי לתפקודה של הזוגיות.
בהשתלמות נעסוק בעוצמתו של הדיכאון ומרכזיותו בחוויה הבין אישית והתוך אישית. "הקנוניה" הדיכאונית, שבה מתקיימת "מחויבות בלתי כתובה" לשמר את הדיכאון. נכיר ביטויים של הדכאון ביחסי התעללות, השפלה, סגידה, הדיכאון כעליונות בזוגיות; וכן את החרדה, הכעס, הבדידות והנטישה כחלק מהחוויה הדיכאונית. 

דכאון בזוגיות- רון נסים, פסיכולוג קליני ומטפל זוגי ומשפחתי 
אהבה רומנטית היא ככל הנראה מרכיב חשוב בכל מערכת יחסים ארוכת טווח. אחד הקשיים העומדים בפני בן/ת הזוג הסובל/ת מדיכאון הוא שהיא עשויה להרגיש שאינה מרגישה את הרגשות החיוביים או תחושות החיבה שפעם הרגישה כלפי בן זוגה. בן הזוג, בתורו, יחווה אובדן אהבה בצד תחושות של דאגה, תסכול וכעס כלפי בת זוגו הסובלת מדיכאון. חוקרים וקלינאים מהתחום של הטיפול הזוגי, מזהים חיבור ישיר בין דיס-הרמוניה זוגית ודיכאון אצל אחד מבני הזוג. ללא התערבות טיפולית, שני גורמים אלו מזינים אחד את השני ומכניסים את בני הזוג למעגל קסמים הרסני. לעומת זוגות "לא-מדוכאים" זוגות הסובלים מדיכאון יאופיינו ברמות גבוהות של מצוקה, פחות הרמוניה ואינטימיות זוגית, א-סימטריות קוגניטיבית והתנהגותית וקשיים רבים יותר בתקשורת וקבלת החלטות.
במפגש זה ננסה לעמוד על הקשר בין הדינמיקה הבינאישית הנ"ל וכיצד היא מתחברת לרעיונות מהתיאוריה הפסיכואנליטית ההתייחסותית. נפגוש בכלים טיפוליים המוצעים לבני הזוג מגישות שונות של טיפול זוגי ונלווה זאת בהצגת מקרה.
 
 
להרשמה להשתלמות יש למלא את טופס ההרשמה ולשלוח יחד עם קו"ח מקצועיים במייל כמוסבר בטופס.  למידע נוסף נא לפנות במייל או בטלפון  0544-900-161
 
לייבסיטי - בניית אתרים