יישומים קליניים- מרכז לטיפול פסיכולוגי ממוקד והכשרת מטפלים - תכנית ההשתלמות
התכנית לפסיכותרפיה דינמית וממוקדת  |  התכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית זוגית  |  סדנת פרוש חלומות  |  
צרו איתנו קשר:


תכנית ההשתלמות:
אפיון, השפעות וטיפול בדכאון וחרדה



אבחון וטיפול פסיכיאטרי בחרדה ודיכאון-  ד"ר אילנה פרבשטיין, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית
נתחיל בשאלה מה זו הפרעה נפשית במובנה הצר והרחב, נלמד מה כוללת הערכה פסיכיאטרית תוך דגש על דיכאון וחרדה, כולל התייחסות למטופל המעלה מחשבות אובדניות או ביצע ניסיון אובדני.
נתאר את האופן בו נפגוש דכאון וחרדה בגילאים שונים- בילדים, ובמתבגרים ובמבוגרים, ובאבחנות פסיכיאטריות שונות- כמו בדיכאון מג'ורי, בהפרעה ביפולרית, בדיכאון מתמשך, בהפרעת חרדה, הפרעת אישיות ועוד.
נסקור תרופות שונות לטיפול בדיכאון ובחרדה, שיקולים במתן הטיפול בהתאם לגיל המטופל, לאבחנה, למצבו הקליני ולמשך ההפרעה. נדבר על שילוב הטיפול בטיפולים אחרים, שתוף או מתן מרחב להורים בטיפול בילדם.


דכאון, חרדה והרס העצמי- ליטל פלג (גליק), פסיכולוגית קלינית
דיכאון, חרדה ודפוסים של הרס ופגיעה עצמית מתקיימים לא פעם זה לצד זה ומקיימים דינמיקה המייצרת, מעצבת ומשמרת כל אחת מההפרעות. דרך עיון ברעיונותיהם של כותבים שונים נתבונן באופן בו יחסי אובייקט לקויים מהווים קרקע להתפתחות מצבים אלו, ונדון בדינמיקה המורכבת המתקיימת ביניהם. בין היתר, נבחן כיצד מצבי דיכאון וחרדה מהווים שחזור של והגנה מפני דפוסי יחסים הרסניים, ונדון באופן בו הפגיעה ביחסי האובייקט מונעת את התפתחות היכולת הסימבולית ומביאה להתפתחות חרדה, דיכאון והרס עצמי. במקביל, נתמקד במפגש הייחודי עם מטופלים אשר הדיכאון והחרדה שלהם מערבים דינמיקות של הרס עצמי. 

פסיכודינמיקה של דכאון וחרדה: האתגר שבטיפול המשולב, "בין פסיכותרפיה לתרופות"- 
דר' אווה יעקובוב
, פסיכיאטרית בכירה בבי"ח אברבנל ופסיכואנליטיקאית
נעסוק בהיבטים דינמיים של דכאון וחרדה ונדבר על כלים טיפוליים שונים בעבודה עם מטופלים הסובלים מהם.
נתייחס לאימפליקציות בהעברה ובהעברה נגדית במפגש הטיפולי כשמופיעה האפשרות או המחשבה על טיפול תרופתי. נתיייחס להשלכות של הטיפול המשולב במפגש הטיפולי: אינדיקציות וקונטרה-אינדיקציות.


גישות עדכניות בפסיכותרפיה לטיפול בחרדה- נחמה קדם אסולין, פסיכולוגית קלינית
מרגע בואנו לעולם ועד צאתנו, הרגשת החרדה היא חלק בלתי נפרד מקשת הרגשות שלנו. בהתפתחות הרגילה, אנו מפתחים דרכים בעזרתן אנו יכולים להתמודד עם החרדות שהחיים מזמנים לנו. לעומת זאת, במקרים של הפרעות חרדה, ההתמודדות אינה מוצלחת, אין התגברות על החרדה והיא משתלטת ומנהלת את האדם. במצב זה, מביאה החרדה להימנעות, הצטמצמות ובהמשך לירידה בדימוי העצמי ובביטחון העצמי. חלק מהפונים לטיפול, מגיעים עם הפרעת חרדה ספציפית ידועה. חלק אחר, יכולים לסבול מהפרעת חרדה, או רמת חרדה גבוהה, מבלי שיהיו מודעים לכך. במקרים רבים החרדה אינה מודעת.

במפגשים נלמד, כיצד לאבחן ולזהות עלייה ברמת החרדה. נכיר את הדינמיקה של הגורמים לחרדה וכיצד החרדה משפיעה על המצב הכללי של הסובל ממנה. את חרדת המפגש של המטופל עם תכנים, מחשבות, רגשות או חלקי אישיות טעונים, קונפליקטואליים, שנמצאים ופועלים באופן לא מודע. נתייחס לדינמיקה בקשר הטיפולי וכיצד המטפל יכול להתמודד עם תחושות החרדה, חוסר האונים והיאוש העוברים במנגנוני ההעברה, ההעברה הנגדית וההזדהות ההשלכתית.


נעשה היכרות בסיסית עם עקרונות וכלים של שלוש גישות טיפול שונות להפרעות חרדה: ה-CBT, הגישה הפסיכואנליטית והפסיכודינמית לטיפול בהפרעות חרדה "נוירוטיות", והגישה האנליטית/דינמית לטיפול בהפרעות חרדה על רקע טראומטי ו/או פגיעה בהתפתחות המוקדמת. נלמד ונתרגל כלים בסיסיים של CBT (זיהוי, הרפיה, דיאלוג עצמי, רישום).
נעמוד על ההבדלים בין הגישות, הטכניים והתאורטיים, (עבודה עם המודע/לא-מודע, החזקה עצמית/תלות בטיפול, הרגעה/הישארות עם החרדה והעמקה בחקירתה). נמשיך ונתייחס אל המשותף לכל הגישות: הפרעת החרדה כ"התקפה על החיבורים", הפרדה בין חלקים של המטופל, אם דרך בריחה והימנעות, קוגניטיבית והתנהגותית (CBT), או דרך הדחקה והגנות נוספות (פסיכואנליטית קלאסית, פסיכודינמית), או דרך פיצול העצמי, דיסוציאציה, וחזרה כפייתית של "פחד מהתמוטטות". לפיכך, המשותף לכל גישות הטיפול הוא העבודה על החיבורים, מציאת האפשרות לדיאלוג בתוך המרחב הנפשי של המטופל, הן בחלקים המודעים והן בעבודה על ההכלה עם החלקים הלא מודעים. מתוך תפיסת המשותף, נכיר את האפשרות לשלב בטיפול גישות שונות. הגישה האינטגרטיבית מאפשרת "לתפור" עבור המטופל הספציפי את "החליפה" המתאימה ביותר עבורו. השילוב מגביר את יעילות הטיפול בעיקר עם מטופלים בעלי הפרעת חרדה, אשר חרדים מתהליך הטיפול עצמו ומהחיבור לחלקים המוכחשים. דרך דוגמאות קליניות, (שיובאו ע"י המנחה ויוכלו להביא המשתתפים) נקיים דיון לגבי היכולת והקושי של המטפל בעבודה האינטגרטיבית, כולל העברה והעברה נגדיתץ

 
 דכאון וחרדה במהלך הריון ולאחר לידה- גורמי סיכון, השלכות והתמודדות:
שירת סרטל-רביב, 
פסיכולוגית קלינית ומדריכה במרפאת חווה בביה"ח שיבא
הריון הוא תקופה טעונה המלווה בשינויים הורמונליים, גופניים, פסיכולוגים ובינאישיים. ה- DSM-5 אינו מבחין בין דכאון בהריון לדכאון לאחר לידה ומכנה את שניהם “peripartum episodes”. הטענה היא כי 50% מהמקרים שכונו "דכאון לאחר לידה", בעצם החלו במהלך ההריון. וקיומם של סימפטומים אלו במהלך ההריון, מעלה את הסיכון לאפיזודה של דכאון לאחר לידה. מצב נפשי זה מלווה לרוב גם במצב של חרדה חמורה והתקפי פאניקה.
לדכאון יש קומורבידיות גבוהה עם חרדה ונמצא כי קיים קשר בין דכאון לחרדה גם במהלך הריון. יחד עם זאת,  חרדות הן תופעות שכיחות וטבעיות בתקופת ההריון, לכן חשוב להגדיר מתי החרדה היא בגדר הפרעה, או בעיה.
לדכאון וחרדה בהריון ולאחר הלידה גורמי סיכון תורשתיים, פסיכולוגים וחברתיים ויש להם השלכות משמעותיות ביותר על האשה, העובר ולאחר מכן התינוק ועל הקשר בין האשה לתינוקה. מצבה הנפשי של האם הוא בעל השפעה רבה גם על המערכת הזוגית. למרות ההשלכות המשמעותיות של מצב רגשי זה על האשה ומשפחתה, נשים רבות אינן פונות לעזרה ולטיפול. יש לכך סיבות שונות כגון חשש  האשה מתיוגה כבעלת מסוגלות אמהית נמוכה, חפיפה מסוימת ומבלבלת בין תסמיני דיכאון לבין תסמינים האופיינים להיריון ולידה (למשל, הפרעות שינה, שינויים בתאבון וירידה באנרגיה) ומיתוס של היריון ולידה כתקופת אושר ופריחה ולכן העדר לגיטימציה לפנות ולהעזר.
ההשתלמות תעסוק בתכנים אלו תוך כדי התייחסות להמשגות ומושגים דינאמיים בנושאים של הריון, לידה ואמהות והקשר שלהם לחרדה ודכאון. כמו כן, תלווה בדוגמאות קליניות.



טראומה, דכאון, חרדה: אורנה גלבוע שביט, פסיכולוגית קלינית ומדריכה במרפאת טראומה בביה"ח שיבא
בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות ובמרכזיות של מצבי טראומה והשפעותיהם רבות העוצמה על חיי הנפש והחיים בכלל. מצבי טראומה לוכדים את הנפש במעגל מכאיב, הנע בין ניתוק , המנעות ושכחה, לבין שחזור כפייתי והצפה. מעגל זה יכול להביא לתחושה של קיום השרדותי, של חוסר משמעות ותחושה של מוות נפשי. כמו כן, ניתן לראות כיצד מצבי טראומה משבשים את פעולת מנגנון ההתרעה הנפשית מפני סכנות, באופן שמביא לעלייה ברמת החרדה. בהשתלמות נכיר את המאפיינים של טראומה והפרעה פוסט טראומטית  ואת הדינמיקה הנפשית הייחודית המתפתחת סביבם. נבחן את הממשקים השונים בין דינמיקת הטראומה לבין דכאון וחרדה . נתייחס לסוגיות הנוגעות לאבחון ולזיהוי טראומה כמו גם לדרכי טיפול בה. 


טראומה מינית, דכאון וחרדה- יעל שושני רום, עו"ס ופסיכותרפיסטית מהמרכז הרב-תחומי לטיפול בנפגעות ונפגעי טראומה מינית שבביה״ח בני ציון 
״אנשים טראומטיים זוכרים יותר מידי ובו זמנית פחות מידי״. כך כותבת ג׳ודית הרמן כשהיא מתייחסת למצב הנפשי המנוגד המאפיין נפגעי טראומות. אלו, חווים את הטראומה כנוכחת כל הזמן בהווה, משתלטת על הנפש ומצמצמת את החיים, ובה בעת היא דנה אותם לחיים של ניתוק בלתי נסבל מהטראומה ומעצמם, בעקבות המנגנונים הדיסוציאטיביים. בקרב ילדות וילדים נפגעי טראומה מינית, דיסוציאציה היא כמעט מחוייבת המציאות. במיוחד במקרים שהטראומה מתרחשת בתוך קשר עם אדם קרוב ומוכר (85% מהמקרים). בתוך דינאמיקה מורכבת ופוגענית זו, צריכה הילדה לשמור בתוכה את הפוגע כטוב, על מנת לשמר תפיסה חיובית של האובקטים בהם היא תלויה וכדי להמנע מניפוץ סדרי עולם.  היא לוקחת את הרע ומפנימה אותו, הוא הופך להיות חלק ממנה. בכך הופכות והופכים נפגעי טראומה מינית לרעים ומסוכנים בעיני עצמם, מוצפים אשמה ובושה.
 
הסוד של מה שארע להם, והקונפליקטים הפנימיים שנוצרו כתוצאה מכך, מובילים פעמים רבות לחרדה יומיומית ולדכאון המושתת על שנאה עצמית. הדיסוציאציה, משמרת חלקי עצמי מתים, שנחווים על ידי נפגעות הטראומה כאיומים יותר מכל כאב נפשי, זעם או תסכול. אך כל סדק במעטה הדיסוציציה, מעורר חרדה מציפה.   התנהגויות סיכון רבות (כגון פגיעה עצמית, שימוש בסמים ובאלכוהול, התנהגות מינית מסתכנת, הפרעות אכילה ואובדנות), מטרתם לתת מענה לדכאון ולחרדה ולתת ביטוי התנהגותי למה שלא ניתן לדבר אותו. 

בהרצאה נבחן את המאפיינים היחודיים של דכאון וחרדה אצל נפגעי טראומה מינית, מנגנונים, השלכות וזיהוי. כמו כן, נעסוק בדרכי הטיפול, במיוחד בטיפול המושתת על הגישה ההתייחסותית. ננסה לזהות את הזעקה של הנפגעות דרך ההתנהגויות ״הבורדרליניות״ הידועות לשמצה ולקרוא את סיפור הטראומה, דרך ההפעלה מחדש (enactment) בתוך יחסי הטיפול.


דכאון וחרדה בטיפול הזוגי- אילה נחום, מטפלת זוגית ומשפחתית ופסיכותרפיסטית
הטיפול הזוגי הפסיכודינמי מניח שיחסים בין בני זוג מושתתים על מפגש מודע ושאינו מודע בין שניים, כאשר בתהליך הבחירה ובתוך הקשר הזוגי מתעוררים צרכים, פנטזיות וחרדות ראשוניות. הנחת יסוד זו חשובה להבנת המשמעות של דכאון וחרדה במפגש הזוגי. דכאון וחרדה יכולים להיות תוך אישיים וכן לבטא את אופיו של השיח הזוגי. מחקרים מראים על קשר הדוק בין מתח בחיי נישואין לבין דכאון או חרדה של אחד מבני הזוג. הדרך לעבוד עם מקומות אלה הינה מורכבת ודורשת התגייסות של שני בני הזוג ויכולת להכיל ולשאת רגשות של כעס, חמלה, ייאוש ואכזבה ועוד. הדרך לעבוד עם מקומות אלה דורשת גם מאיתנו,המטפלים, להיות במגע עם חלקים אלה שלנו .
בהשתלמות נבחן את מקומם של הדכאון והחרדה כחלק מבחירה ראשונית מודעת/לא מודעת וכחלק ממעגל החיים שמזמן ארועים תוך אישיים ובינאישיים. נבחן את "התפקיד" של הדכאון והחרדה בתוך השיח הזוגי, כשומרי הסף מפני התפרקות הקשר הזוגי וכמקום שמבקש להרפא דרך בן הזוג. נקרא מאמרים ונביא דוגמאות קליניות שיעזרו לנו במפגש עם חומרים מורכבים אלה.




 
להרשמה להשתלמות יש למלא את טופס ההרשמה ולשלוח יחד עם קו"ח מקצועיים במייל כמוסבר בטופס.  למידע נוסף נא לפנות במייל או בטלפון  0544-900-161
 
לייבסיטי - בניית אתרים