למידה מעמיקה של הנושא מתקיימת במסגרת הקורס "תהליכים לא מודעים" הניתן בתכנית לפסיכותרפיה דינמית וממוקדת.
נבחן את הרעיון כי ניתן לדבר על תהליכים לא מודעים גם בנוגע לכיווניות שלהם וגם על התמרכזות וההאחדה של כיוון הזרימה שלהם.
מספר אופנים שכיחים של כיווני תנועה הכרתית לא מודעת, ככל הניתן לשער:
–ליבידו ותאנטוס – הניסיון לספקם והמגבלות על סיפוקם, רלוונטי כמובן בעיקר לפרויד
– מצוקה טיפוסית ומתמשכת והניסיון להימנע ממנה, רלוונטי במיוחד לויניקוט וגם לביון
– הכמיהה לבוא לידי ביטוי ולהתממש מול הכמיהה להעלם, רלוונטי במיוחד לשטיינר ולמלצר
– הצורך לידיעה והכרה של דברים בעלי ממשות ותקפות רגשית (הדחף האפיסטמופילי – קליין)
– הצורך לחוש ולהוות מממשות ותקפות כזו, רלוונטי במיוחד לביון
– הצורך לפצל כדי להפחית חרדה והאפשרות לחבר דברים מפוצלים כדי לפגוש מלאות וממשות ולקדם אינטגרציות, רלוונטי במיוחד לקליין.
האפשרות להיעזר בתיאוריות מרכזיות בפסיכואנליזה כדי להציע וקטורים שונים ומרכזיים או וורטקסים של תנועה לא מודעת, מאפשרת להציע את הרעיון הבא: מספר וקטורים של זרימה לא מודעת המתקיימים ביחד באופן שהינו בעל המשכיות מסוימת יוצר תצורה מנטלית דינמית ומתהווה תדיר, המתקיימת במרחב הדינמי הלא מודע התוך אישי והבינאישי. מדובר בסטרוקטורה נפשית או פוסט סטרוקטורה, ולכך השלכות נוספות על המהלך הטיפולי. ההצעה היא כי תצורה מנטלית פנימית הגם שנמצאת בתנועה והתהוות מתמדת היא זו שמקרינה ומממשת את עצמה (כפרוג'קטור) בהיבטי החיים השונים, בתצורה דומה אם כי בהיבטי תוכן שונים .