חלומות, כ"דרך המלך אל הלא מודע" מהווים אמצעי טיפולי ייחודי ובעל ערך רב בטיפול הדינמי.
פרויד הניח כי חלומות כוללים מחשבות וחיבורים נסתרים לפנטזיות ומחשבות קונפליקטואליות שהודחקו.
המשמעות האמיתית של החלום – מחשבות החלום החבויות, עוברות לדעתו, תהליך מורכב של הסתרה בתהליכים הכוללים עיבוי, התקה והסמלה. כיצירה של החשיבה הראשונית, הן מוגשות לחולם כתמונות וסיפור שאינם כפופים לכללי ההגיון של החשיבה השניונית.
כיון שכך, הטכניקה המקובלת עד היום של פרוש החלומות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית הינה באמצעות העלאת האסוציאציות של החולם על מרכיבי החלום באופן ישיר או עקיף.
האפשרות להפוך חלום בעל תכנים מוסווים לשיח משמעותי על החיים של המטופל הינה כלי טיפולי משמעותי. זהו הבסיס של עבודת החלום – לנוע בשיח במשמעויות המסומנות בחלום לאופנים השונים בהם הן מתפתחות ומתגלות כמיוצגות בחיי החולם. משימה זאת היא ה'ריצפה' של עבודת החלום – שלא משאירה את החולם לבד עם חלומו ומובניו.
בגישה הדינמית הממוקדת נציע טכניקת עבודה ייחודית עם חלומות, ובה נניח כי לחלום ישנו מסר משמעותי לחולם בנושא המעסיק אותו. הניסיון בטיפול הממוקד הוא לתווך ולסייע בהעברת המסר הזה. באמצעות מתודה של בניית נרטיב החלום בשיח הטיפולי, נחפש כיצד לעבד, ספק לגלות וספק לבנות, את ה'אמירה החלומית'- את המסר שאמור לעבור מהאדם הישן אל החשיבה הראשונית שלו בעירות. נאתר ביחד את ה'נושא' של החלום, נבחן מה החלום 'עושה' עם נושא זה ובכך נאתר את ה'נשוא' של האמירה החלומית ונבחן האם החלום 'מציע' כחלק מהאמירה החלומית גם 'מושא' – תוצר אפשרי של 'כיוון ההתבוננות' שהחלום מכוון אליו. המשמעויות של פרקטיקה זו מסתעפות ומרתקות, אולם במרכזן עומדת האפשרות להקשיב להתבוננות הרעננה של החלום על הנושא שנבחר לחלימה, ומתבהר בעבודת החלום כמרכזי בחיי המטופל.
הפרקטיקה והמתודה של גישה זו לפרוש חלומות ממוקמות באזורים של חשיבה התייחסותית ואינטרסובייקטיבית עדכנית עם תרומות של אוגדן, ביון ורעיונות פילוסופיים מרתקים בעיקר מהתחום של חשיבה על תהליכים אינטנציונליים.