לימודי פסיכותרפיה

קורסים וסדנאות הנלמדים בתכנית

התכנית לפסיכותרפיה דינמית וממוקדת בנויה סביב מספר צירי למידה:

  • הכרות עם תיאוריות מרכזיות בפסיכותרפיה פסיכואנליטית
  • קורסים העוסקים באבחון וטיפול דינמי
  • הכשרה בטיפול דינמי מתמקד
  • קורסי רוחב קליניים הנלמדים מפרספקטיבות תיאורטיות שונות ליצירת 'שתי וערב' תיאורטי
  • סדנאות קליניות

מגוון הקורסים והסדנאות בתכנית בנושאים השונים יוצרים הרחבה והעמקה בגוף ידע בו השלם גדול מסכום חלקיו. זוהי דרך למידה ספיראלית באופן שהתכנים הנלמדים בכל קורס מתייחסים לחומרים שנלמדים בקורסים קודמים ובקורסים עתידיים, כך שהנושאים השונים הנלמדים מבהירים ומעמיקים זה את זה.

קורסים וסדנאות בשנה א'

פרויד וראשית הפסיכואנליזה
בקורס נציג את הפסיכואנליזה כשיטת טיפול, כתיאוריה של נפש האדם וכתיאוריה התפתחותית של נפש האדם. יוזכרו רעיונותיו ופיתוחיו המרכזיים של פרויד, עם דגש על העמדה הטיפולית שהציע. נתמקד ברעיונות הטכניים והתיאורטיים אשר עומדים בבסיס השיח הפסיכואנליטי הפורה העכשווי: פירושים, קשר טיפולי, העברה והעברה נגדית, פנטזיה מול מציאות והשפעת יחסים בין אישיים ממשיים, חזרה כפייתית, דחף המוות וטראומה.
מדחף לפנטזיה, בין שנאה לתיקון: עבודתה של מלאני קליין
מלאני קליין העשירה את תפיסתו של פרויד בכך שהסיטה את מוקד הטיפול מהדחף לפנטזיה. היא פיתחה מגוון רעיונות תיאורטיים וטכניים שביניהם מושג "עולם פנימי", המשחק ככלי לעבודה פסיכואנליטית עם ילדים, מושגי העמדות, ניסוח המושג הזדהות השלכתית, ועוד. הקורס יציע מבוא לחשיבתה התאורטית ולגישתה הקלינית של מלאני קליין. נקרא כמה ממאמרי המפתח של קליין עצמה ושל כמה ממפרשיה, ונעקוב אחר התפתחותם והתגבשותם של מושגים מרכזיים בתיאוריה ובטכניקה הקלייניאנית כגון פנטזיה לא מודעת, הסמלה, אובייקט פנימי, עמדה סכיזו-פראנואידית, עמדה דפרסיבית, תיקון, השלכה הזדהותית ועוד.
אם-תינוק, מטפל-מטופל: עיון בחשיבתו הקלינית והתיאורטית של ויניקוט
הקורס יתייחס לויניקוט כמגשר בין הפסיכואנליזה המסורתית לבין הטיפול הפסיכואנליטי בן זמננו. יוצג תפקידו המרכזי של ויניקוט כמעצב של הדיאלוג הטיפולי ושל תפקידו של המטפל בפסיכואנליזה, ושל האופן בו רעיונות אלו מעצבים עד היום את תפיסת עמדת המטפל. כמו כן, נדון במושגים המרכזיים בתיאוריה של ויניקוט, בהם עצמי אמיתי ועצמי כוזב, האילוזיה, סביבה מחזיקה, המרחב המעברי והאובייקט המעברי, התייחסות אובייקט והשימוש באובייקט, הרגרסיה לתלות.
מסתור נפשי
מטופלים שאינם מסוגלים להתמודד עם חרדות וכאבים נפשיים יפנו לעיתים אל מסתור נפשי. המסתור הוא דימוי לאזור בנפש, הנחווה כחלל שאפשר להתחבא בו. המטופל נסוג מיחסים אמיתיים במציאות החיצונית אל מחסה נפשי שמבודד ומנתק אותו מעצמו ומאחרים. זהו אזור שמעניק תחושה מסוימת של הקלה מהחרדה אבל במחיר של בדידות, קיפאון וצמצום. מערכות היחסים של מטופלים אלו רעועות ולא מספקות ובמהרה גם היחסים הטיפוליים מגיעים למשבר ולתחושה של טיפול תקוע. הטיפול מציב אתגר בפני המטפל ודורש ממנו התכווננות מיוחדת. ההתערבויות שלו עלולות לערער את שיווי המשקל הנפשי ואת הביטחון היחסי שהמטופל השיג במסתור. בטיפול קשוב נוכל להבחין בתנועות של יציאה מהמסתור וחזרה אליו. בפרקי הזמן של יציאה מהמסתור מתאפשרת התפתחות. אולם בעת ההגחה מתעוררות חרדות ורגשות כואבים הדוחפים את המטופל לשוב ולהסתתר. זהו תהליך ארוך וכואב, הססני ואמביוולנטי, הדורש עיבוד חוזר ונשנה. הרעיון של מסתור נפשי, כפי ששטיינר מתאר אותו, נשען על התאוריה של מלני קליין שמניחה שלבני אדם יש פנטזיות לא מודעות על חללים פנימיים ומערכות יחסים בין אובייקטים פנימיים. רעיון המסתור שהגה ג'ון שטיינר, מתכתב עם נושאים שנכתבו ע"י אנליטיקאים קלייניאנים כמו "המאפיה הפנימית" של רוזנפלד וכן עם נושאים מתאוריות אחרות כמו בכתיבה של מסוד חאן. בקורס נלמד לזהות מסתורים כמשתקפים בתיאוריו של המטופל ובחלומותיו. נכיר את המנגנונים היוצרים מסתורים נפשיים ואת יחסי האובייקט האופייניים. נלמד לאתר ביטויים המרמזים על כניסה/יציאה ממסתור. בנוסף, נתיחס למגוון של תחושות המטפל (העברות נגדיות) המתעוררות מול מטופל מבוצר במסתור נפשי.
אבחון מתמקד: זיכרונות מוקדמים לאבחון "תצורת המצוקה"
קורס זה מקנה ידע ומיומנות באיתור ובניה חיים ומתמשכים של 'תצורת המצוקה' במסגרת השיח טיפולי. הביטוי 'תצורת המצוקה' מתייחס לקונפיגורציה פנימית ולא מודעת המאגדת את מכלול חוויות המצוקה לכדי אבטיפוס של מצוקה (פחד מנטישה, חוסר נראות וכד') המלווה בנטייה הגנתית אופיינית ומחייה את עצמה שוב ושוב מחדש בביטויי החיים השונים. בקשת זיכרונות מוקדמים בתחילת הטפול מהווה אמצעי להמחשה והאצה של המשגת תצורת המצוקה ולכן גם של תהליך ההתמקדות בטיפול. הבקשה לזיכרונות מוקדמים מתקבלת כהזמנה מה'לא מודע' של המטופל לפרוש את 'הבנתו' לגבי סיבת הפניה. 'ההזמנה' הינה סוגסטיה הנגזרת מההקשר של מועד תחילת הטיפול וכך מתקבלת יצירה סובייקטיבית אשר אינה משקפת בהכרח את עברו של המטופל, אלא מיקרו-קוסמוס של המציאות הנפשית שלו. במפגשים אילו נלמד כלי טיפולי משמעותי ונעמיק את היכרותנו עם הביטוי הלא מודע של 'הנושא המרכזי'.
סדנה: אתיקה במפגש הנפשי
תחום האתיקה בפסיכותרפיה הוא תחום חשוב ומורכב ביותר. ההכרעות האתיות, ברובן, אינן חד משמעיות והן מחייבות מודעות עצמית, מודעות אתית, ידע,יכולת שיפוט ושיקול דעת. כל מטפל נפשי נדרש לפתח מיומנות שתאפשר יישומם של כללים, עקרונות וחוקים כלליים במקרים פרטיים. העובדה שברוב המקרים הכרעות מעשיות אינן נגזרות ישירות מהחוקים הכלליים אלא מהוות פרשנות שלהם, הופכת את המטפלים לאחראים אישית בפני המטופל. מטרת הסמינר היא לשפר את המיומנות האתית והיכולת לזהות ולהתמודד עם דילמות אתיות בטיפול הנפשי. נלמד את הידע הנדרש בתחום האתיקה ונעלה לדיון מקרים הכרוכים בהכרעות אתיות.
סדנה: דילמות טיפוליות סביב המסגרת הטיפולית
אין עוררין על נחיצותה של המסגרת הטיפולית כמספקת סביבה יציבה ובטוחה. מסגרת זו נקבעת עם תחילת הטיפול, ומתייחסת לקביעות מיקום, תדירות, משך, עלות הטיפול, ולעיתים אף לשאלות כגון: מהם הנושאים שניתן להעלות בטיפול ומה נמצא מחוץ לתחום. תיאורטיקנים רבים (פרויד, ויניקוט) כתבו על ההגנה שגבול זה מספק, על המגבלות שהוא מחייב, על רגישותה של המערכת הנפשית להתוויות אלה ועל תגובות אופייניות שמעוררת הקפדה על המסגרת הטיפולית. כאשר המסגרת הטיפולית יציבה, ניתן לזהות חריגות ממנה ולהבינן כערוץ תקשורת לא מילולי ולעיתים לא מודע בין המטופל למטפל. מהן המשמעויות הדינאמיות של ניסיונות המטופל להגמיש / להפר את המסגרת? כיצד ניתן להבין את המוכנות שלנו, המטפלים לעשות זאת? לאור האתגרים (הפנימיים והחיצוניים) שיש בקיום טיפול אנו חווים לעיתים, התלבטויות הנוגעות לשמירה על גבולות המסגרת הטיפולית. מתעוררות בנו שאלות כגון: מתי חשוב לשמור על המסגרת ומתי כדאי להתגמש כדי לאפשר את צמיחתו והתפתחותו של המטופל (אוגדן, באס). בטיפולים שבהם מעורב יותר ממטופל אחד (למשל, טיפול בילדים ובנוער הכולל קשר עם הורים) תיתכנה גם דילמות נוספות הקשורות למסגרת הטיפולית. בסמינר נחשוב יחד על דילמות המתיחסות למסגרת הטיפולית: מועדי פגישות, כסף, תחילת שעה וסיומה. נדון בשאלות המתעוררות בסביבות עבודה שבהן קשה מאד לקיים מסגרת טיפולית קבועה ויציבה (מקומות ציבוריים בהם אין הקפדה על מפגש בחדר קבוע, על שמירת הפרטיות של המטפל והמטופל במהלך הפגישה, ועוד). וקרא מאמרים מובילים בנושא ונעסוק בסוגיות קליניות שיובאו על ידי הלומדים.

קורסים וסדנאות בשנה ב'

ביון: חשיבה, רגש, נפש ומה שביניהם
ביון חקר את החשיבה בהקשר להתחברות הרגשית והראה כיצד ניתן לתרום להתפתחותה ובכך להעשיר את האישיות. במסגרת תיאוריית חשיבה שלו, ביון קידם את זניחת הפיצול הפרוידיאני בין הנוירוטי לפסיכוטי לטובת התבוננות בדיאלקטיקה שבין פעולת החלק הפסיכוטי למול החלק הלא פסיכוטי באישיות. במסגרת הקורס נדון בתרומותיו המרכזיות של ביון לחשיבה הפסיכואנליטית: השימוש בהזדהות השלכתית ככלי עזר חשוב להבנה של המטופל, פיתוח המודל מיכל/ מוכל, פיתוח המושג "הפונקציה הפסיכואנליטית", הדרישה מן המטפל להגיע לפגישה 'ללא זיכרון, תשוקה, או הבנה' ועוד.
מצע הנפש, חוויה וחלימה – המבט הייחודי של אוגדן בתיאוריה ובמפגש הטיפולי
תומס אוגדן נחשב כיום לאחד הפסיכואנליטיקאים המובילים והבולטים בעולם התיאוריה והטיפול הפסיכואנליטי. עבודתו נמצאת בתפר שבין חשיבה מודרנית, במיוחד בתחום יחסי אובייקט, לבין חשיבה אינטרסובייקטיביית , פרשנית ופוסטמודרניסטית. מיקום זה, תרומתו והשפעתו מרכזיים גם בפסיכותרפיה הדינמית הממוקדת. אוגדן הגה את רעיון ה"שלישי האנליטי האינטרסובייקטיבי", מושג הנשען על ההמשגה של המרחב הפוטנציאלי של ויניקוט, העמיק את מושג ה'רברי' והרחיב את האופן בו המטפל והטיפול חולמים את המטופל. חשיבה ועבודה אקספרסיבית זו מתרחקת מעבודה טיפולית 'מודרנית' אשר מחקה את המודל הרפואי, ופותחת את הדרך לעבודה טיפולית פרשנית ופוסט מודרנית אשר מדגישה ובונה את הסובייקטיבי בשיח הטיפולי. אוגדן ממשיג מחדש תיאוריות פסיכואנליטיות רבות שקדמו לו ואשר מהן הושפע, ביניהן קליין, ביון, ויניקוט ואחרים. על סמך הבנותיו הוא הולך צעד נוסף ומציע מושגים חדשים משלו. שנית, אוגדן יוצר שפה פסיכואנליטית חדשה, מושגים חדשים ונקודות מבט על התהליך הטיפולי שהן חדשניות ומרתקות. בנוסף, בקורס נתייחס לתחושת החיות והמוות הנחווית על ידי המטפל והמטופל במהלך הטיפול, נושא שאוגדן מפתח במאמריו המאוחרים. בעיני אוגדן, היעדר חוויית החיות, המתבטאת בין השאר בצמצום הטווח הרגשי, בהגבלת היכולת לחלום, ובתחושה של חוסר אותנטיות, היא אחת הסיבות העיקריות לכל פסיכופתולוגיה. מעבר להמשגות התיארטיות שלו, אוגדן הוא קלינאי, והוא מדגים בכתיבתו כיצד החשיבה הקלינית שלו באה לידי ביטוי בחדר הטיפולים. חשיבתו התיאורטית פותחת בפני המטפלים אפשרויות טיפוליות חדשות.
בקורס נקרא מאמרים מרכזיים של אוגדן, באמצעותם נוכל לחזור ולהעמיק במושגים של קליין, ביון, וויניקוט, ולראות את השפעתם על החשיבה של אוגדן. נדון במושגים מרכזיים ויחודיים של אוגדן ודרך דוגמאות קליניות, נבדוק כיצד ניתן ליישם את רעיונותיו במפגש הטיפולי.
מבט אחר אל ה'עצמי': פסיכולוגית העצמי של קוהוט
הפסיכואנליטיקאי היינץ קוהוט הגה ופיתח את תיאורית העצמי השונה במהותה מהתיאוריה הקלסית בתפיסת מהות האדם, צרכיו הקיומיים ומסלול התפתחותו האפשרי. תיאורית העצמי הפכה להיות מקור השפעה מתמשך וייחודי על הפסיכואנליזה העכשווית ובמידה רבה יצרה את התשתית למעבר מפסיכואנליזה של ידיעה ומבנה לפסיכואנליזה של נוכחות ומפגש.
בקורס נתמקד בהבנת מושג העצמי כמבנה על של הנפש- מבנה החותר לחווית עצמי המשכית והרמונית, השואף לשיקום ומימוש בהתאמה לדפוסי העצמי הגרעיני שלו, ונתונה לו האפשרות (ולו הזמנית) לטשטש את גבולות הדואליות והמחיצה שבין אובייקט לסובייקט. נלמד על אופנות ההתהוות של העצמי, התנאים לשימורו ומצבי ההתקיימות השונים שלו. נשים דגש על מצבי העצמי השונים- התפתחות מול קיבעון, לכידות מול התערערות, פיצול, התרוקנות והתפרקות מול תהליכי איחוי ושיקום.
תוך קריאה בכתבי קוהוט ותאורטיקנים נוספים השייכים לאסכולת העצמי נכיר את המושגים המרכזים של התאוריה: עמדה אמפתית, צרכים והעברות נרקיסיסטיות ונוכחות זולת עצמי.
ליבת הדיאדה הטיפולית: העברה, העברה נגדית והזדהות השלכתית
הקורס עוסק בהצגת המושגים השונים שהתפתחו לאורך למעלה ממאה שנות פסיכואנליזה, בניסיון להבין את המתרחש בעולמם הפנימי של המטפל והמטופל כשהם נפגשים, ובשימוש בהבנה זו לטובת תהליך הריפוי הפסיכואנליטי. העברה – נלמד את המושג מלידתו אצל פרויד בפסיכואנליזה הקלאסית. נכיר את המושגים השונים הנחוצים להבנתו, בהם מנגנוני הגנה, מנגנון ההשלכה, ובוחן מציאות. העברה נגדית - נלמד כיצד התפתח רעיון ההעברה הנגדית מחוויה שמפריעה לתהליך הטיפול (פרויד וממשיכיו) ועד לשינוי התודעתי של הקשבה לחוויה הרגשית של המטפל, ולמידע הרב שהיא נושאת עמה. נכיר את המושגים המסייעים בהבנת חווית המטפל, כמו העברה נגדית משלימה ומתאימה של ראקר, ונלמד את תהליך העבודה של המטפל עם חוויתו תוך העזרות בשני מושגים שהפכו לאבן יסוד בתחום, הכלה ורוורי. בהמשך נדבר על השימוש המעשי שהמטפל עושה בהעברה הנגדית בגישות הטיפוליות השונות, החל ממתן משמעות בהקשר של היחסים עם המטופל מולו החוויה מתעוררת ועד שיתוף המטופל במשהו מחוויה זו בגישה ההתייחסותית. נעסוק בהדרכה ובדיאלוג הפנימי, כדרכים לזהות ולתת פשר לחוויות אלה ומתוכן לתת פשר לעולמו הפנימי של המטופל, בתוך התהליך של ההתערבות הטיפולית. הזדהות השלכתית – נכיר את שלבי התפתחות המושג, מהמקור הקלייניאני כפנטזיה הגנתית לא מודעת, דרך ביון והשערת התקשורתיות של התהליך ולבסוף האינטגרציה של אוגדן ביחס לתפקידו של המטפל.
התפתחות הנראטיב הסובייקטיבי של המצוקה
בקורס נלמד לערוך פיתוח של האבחון המתמקד לכדי נראטיב סובייקטיבי המתהווה במהלך הטיפול ומהווה פרשנות להתהוות ההיסטורית האישית כשל המטופל. מדובר בנראטיב חי הממשיך להתפתח במהלך כל הטיפול המתמקד באמצעות הספירלה הפרשנית, המיושמת כפרשנות מתמקדת.. המושג 'ספירלה' , נועד להדגיש את הטרנספורמטיביות וההתפתחות המתאפשרות בטיפול על ידי פרשנות מתמקדת המאירה שוב ושוב את אותה התצורה אולם בביטוייה התכניים, הרבים והשונים כפי שהם מתפתחים ומתממשים כל פעם מחדש אך נשמרים בצורתם האחדותית - תצורת המצוקה. מהלך זה הוא תיקוף סובייקטיבי מתמשך של הפרשנות המתפתחת בטיפול עבור המצוקה ועל ידי הצמד הטיפולי.
סדנה: התנגדות בטיפול
הסמינר יעסוק במקורות ההתנגדות על פי גישות שונות, ובעיקר בראייה דיאלקטית שרואה את ההתפתחות הנפשית כמושפעת משני כוחות- כוח השואף להתפתחות וצמיחה לעומת כוח השואף לשימור ויציבות. על פי ראייה זו, ההתנגדות היא ביטוי לכוח חשוב המאפשר למטופל לשמור על העצמי שלו, פגוע ככל שיהיה, מפני פלישה לא רצויה, טראומות חוזרות, והרס, למול הכוחות בעצמי המחפשים אחר התפתחות, שינוי וצמיחה. מטרת הסמינר היא העלאת המודעות של המטפלים לחשיבות הכוחות הנפשיים העומדים בבסיס ההתנגדות בטיפול, הבנתה ממקום אמפטי, והגדלת מנעד ההתייחסות לביטויי התנגדות שונים בחדר (כמו איחורים וביטולים, שתיקות ארוכות, דחייה חוזרת של התערבויות שונות) תוך בדיקה של תגובות המטפלים עצמם למתרחש בחדר הטיפול. ההתנגדות באה לידי ביטוי הן אצל המטופל והן אצל המטפל. בדרך כלל היא מעוררת אצל המטפל תגובה שלילית (כמו כעס, תסכול, חוסר בטחון ועוד) ואם הוא לא נעשה מודע לתחושותיו ומעבדן, האינטראקציה שנוצרת, עלולה לשחזר אינטראקציות בחייו של המטופל מחוץ לחדר הטיפול (וגם של המטפל), ויכולה להחוות, למשל, כנסיון חדירה לא רצוי לעולמו הפרטי. ככזו היא עלולה לסכן את היחסים הטיפוליים ואת הטיפול בכלל. עיבוד של האינטראקציה יכול להוביל להתפתחות חיובית בתהליך הטיפולי, ולהבנה של נקודות התקיעות של המטופל ביחסיו מחוץ לטיפול.

קורסים בשנה ג'

במחזורים שונים יתכן וילמד חלק אחר מהקורסים
הגישה ההתייחסותית: קשר, מפגש וחשיפה עצמית
הגישה ההתייחסותית הינה גישה מאתגרת במיוחד. במקום להציב סימני קריאה היא מכוונת לשאלות וספקות, וחותרת במהותה תחת ה"ידוע", ה"מובן", וה"מוסכם". הגישה צמחה בשנות ה90 בניו יורק, מתוך השפעה של זרמים פוסט מודרניסטים, קונסטרוקטיביסטים ופמיניסטיים. ה'אני' בגישה זו אינו אחדות מונוליטית מודרניסטית אלא מורכב מריבוי ומ"איי" תודעה שונים, ונחווה ונתפס אחרת בהקשרים שונים. זאת, עד לכדי תפיסתם של ההתייחסותיים הרדיקלים השוללים את מושג האני. הדגשים בגישה ההתייחסותית הם על הקשר וההקשר הטיפולי. אם ויניקוט אמר שאין תינוק בלי אם, הרי שבפראפרזה ההתייחסותיים יאמרו שהתינוק והאם משתנים ללא הפסקה: התינוק אינו רק תינוק והאם אינה רק אם. בהתאם, מגוון היחסים המשתחזרים בטיפול הוא רב ומגוון, ואינו רק הורי ורק טרנספרנסיאלי: המפגש הטיפולי הוא קודם כל מפגש של שני סובייקטים שבו השניים אינם חפים מלא מודע ונקודות עיוורות. תפיסה זו מאתגרת שאלות הקשורות בידע, אחריות, סמכות ומקצועיות המטפל, אשר יידונו במהלך הקורס. בקורס נעקוב אחר התפתחותה של הגישה ההתייחסותית. נראה מהיכן שאבה את השפעותיה הפילוסופיות והפסיכולוגיות וכיצד צמחה. נבחן מספר נושאים בהם עסוקה הפסיכולוגיה ההתייחסותית, נעסוק בגוף ובביטוי הלא ורבלי בטיפול וכן בוויסות הדדי, סובייקטיביות, סמכות, ריבוי האני, סוגיות של העברה-העברה נגדית, חשיבות ה-enactment ומקומו של הself disclosure- .
טראומה ודיסוציציה- מבט אינטגרטיבי
בעשורים האחרונים הולכת וגוברת ההכרה בחשיבות ובמרכזיות של מצבי טראומה ובהשפעותיהם רבות העוצמה על חיי הנפש והחיים בכלל. מצבי טראומה לוכדים את הנפש במעגל מכאיב, הנע בין ניתוק , הימנעות ושכחה, לבין שחזור כפייתי והצפה. מעגל זה יכול להביא לתחושה של קיום הישרדותי, של חוסר משמעות ושל מוות נפשי. הקורס יעסוק בהכרות עם סוגי טראומה שונים והבנת הדינמיקה המאפיינת אותם. נבחן את השלכותיה של דינמיקת הטראומה על תהליכי האבחון והטיפול. נכיר את רעיונותיהם ותרומותיהם של תיאורטיקנים פסיכואנליטיים שונים בתחום הטראומה כגון פרויד, פרנצי, ויניקוט, ברומברג, דייוויס ואחרים. נסקור גם גישות חלופיות להבנת טראומה, כמו הגישה הקוגנטיבית- התנהגותית וגישת החוויה הסומטית ונכיר את טכניקות הטיפול הנגזרות מהן.
החויה הפסיכוטית בראי הטיפול הפסיכודינמי
בחדר הטיפולים, המספק מיכל לנפשו ודעתו של מטופל, אנו נפגשים לעתים באזורי נפש, רגשות, משאלות, מחשבות, מניעים ועוצמות שלהם איכות ייחודית ואינטנסביות ייחודית, המסמנות אזור נפשי אותו מכנים "האזור הפסיכוטי" של האישיות. תיאורטיקנים רבים עסקו באזור זה, בהם קליין, סגל, ביון, וויניקוט, אוגדן, אייגן, רוזנפלד ועוד. זאת, משום שאזור זה מערב מצבי קיצון של חוויה אנושית, ומעלה על פני השטח את נפש האדם בגולמיותה ועזותה, וגם משום שהוא מעמיד את המטפל בסיטואציות טיפוליות מורכבות שדרשו הרחבה טכנית ותאורטית. מושגים תיאורטיים רבים מושתתים על חקירות או נוגעים באזורים אלו בהם פיצול, הזדהות השלכתית, משוואה סימבולית, התקפות על חיבורים ותחביר פסיכוטי, סימביוזה, רגרסיה ועוד. הקורס "האזור הפסיכוטי בנפש" יעסוק בהיכרות, זיהוי וטיפול בהתייחס לספקטרום הפסיכוטי. אותו ספקטרום נע בין מצב בו קיימת תופעה פסיכוטית, המתאפיינת בפגיעה ביכולת לתחום את הנפש ולשמר את הגבול בין פנים לחוץ, לבין מצב בו עולים רגשות, משאלות ועוצמות המסתמנות כמגיחות מאזור נפשי שלו מאפיינים פסיכוטיים. בקורס נכיר בעזרת תאורטיקנים נבחרים ויצירות ספרותיות את הגרעין הפסיכוטי והתופעה הפסיכוטית, את האתגר הטיפולי שהוא מציב, ואת שאלות ניהול הטיפול שעולות במצבים מסוימים. נתבונן יחדיו בחומרים קליניים של הסטודנטים, בחוויית הקשר הטיפולי וביחסי ההעברה במצבים אלו.
ביטויי נרטיב המצוקה בטיפול
בקורס זה נבחן את האופן שבו תצורת המצוקה שהומשגה חיה ומתממשת ביחסים הטיפוליים עצמם. נעבור משיח על חיי המטופל שהתרחשו 'שם' ו'אז', לשיח על ביטויי הנושא המרכזי שמשתקפים ב'כאן' ו'עכשיו' תוך התמקדות בביטוייה של תצורת המצוקה. נבחן כיצד ניתן לעבד עם המטופל את אזורי המצוקה המשתחזרים בקשר הטיפולי באופן חיובי ותקשורתי מכפי שהתאפשר בחווית המקור.
פרברסיה והתמכרות
בסמינר נתבונן על הפנייה להתמכרות או להתנהגות פרוורטית כדרך לריפוי עצמי. ננסה לשרטט את ההבדל בין תלות-לרגרסיה לבין התמכרות, ואת ההבדל בין התמסרות לכניעה וסטייה. המטופל המכור שבוי במעגל כפייתי של שימוש חוזר באובייקט, שבא בעיקר להקל על מצב רגשי כואב- ובכך לקיים תפקוד אמהי שאינו מסוגל לספק עבור עצמו. המטופל הפרוורטי מנסה לשלוט בחרדות פרידה מוקדמות מן האם ולעקוף את האיסורים של השלב האדיפאלי דרך אירוטיזציה של מערכת יחסיו עם האובייקט. אופיין המיני וההתמכרותי של פעילויות המטופל עשוי לבוא לידי ביטוי ביחסי העברה-העברה נגדית המתפתחים. המטפל הופך להיות אובייקט התמכרותי. במקרים אלו, חשוב לאפשר ליחסים בעלי גוון ההתמכרותי להתקיים ולא למהר לפרש את ההתמכרות כהגנה. מתוך הבנה שההיצמדות הקונקרטית למטפל היא צעד התפתחותי ראשוני לקראת הפנמת המטפל כאובייקט מעברי. אולם כככל שדפוס הקשר מערב גם אופנים פרוורטיים, עלינו לסמן את חוסר הנכונות שלנו להשתתף ביחסים הסאדו-מזוכיסטיים. בד בבד עלינו להבין כי יכולת המטופל לעמוד מול הריק הפנימי, ולהפסיק עם הפעילות הממכרת והמרגשת תלויה באמונה שמחוץ לשליטתו נמצא אובייקט להתקשרות לא פחות מזין וממלא. הלמידה בסמינר תתקיים בעזרת חומרים תיאורטים ודוגמאות מהשדה הקליני. נעסוק בהבחנה אך גם בחיבור שבין התנהגות פרוורטית להתמכרות. נתייחס לאופי היחסים הטיפוליים-לקושי לעמוד על גבולות הסטינג מול המטופל שתובענותו אינה יודעת גבול או מול מטופל שמבקש להפוך את הסדר הקיים ולחצות את הגבולות הסטינג. לבסוף, נתייחס לחשיבות ההקשבה לרגשות ההעברה הנגדית.
כיצד עובדים "כאן ועכשיו" בחשיבה הפסיכודינמית
המושג "כאן ועכשיו" זוכה להתייחסות מיוחדת של קונצנזוס חוצה אסכולות, ועם זאת נדמה שהמובן של המונח ויישומו הקליני שונים בין הגישות. בקורס ננסה לבחון משמעויות שונות של "כאן ועכשיו" מתוך סקירה השוואתית בגישות פסיכואנליטיות שונות וגם כהבהרה והטמעה של מובנו בתיאוריות שנלמדו ( גישת הדחף של פרויד, גישה של יחסי אובייקט ( קליין, ביון מוקדם), גישתו של ביון המאוחר, זרם ה"עצמאיים" (ויניקוט), גישתו של קוהוט -פסיכולוגית העצמי, התפתחות פוסט קוהוטיאנית , זרם הפרוידיאניים העכשויים וגישתם של ההתייחסותיים) . כל זאת תוך מתן דגש לאופן שבו ניתן לעבוד "כאן ועכשיו" במובן היישומי - בעבודה הקלינית בשעה טיפולית. הקורס יתבסס על קריאה במאמרים תיאורטיים וקליניים ודיון בדוגמאות שיובאו ע"י המנחה והמשתתפים תוך הדגשת תרגום התיאוריה לקליניקה .
הופעת מצבים מנטאליים "מפתיעים" אצל מטופלים "רגילים"
לעיתים קרובות, בתוך טיפול "רגיל", נפגוש רגע או תוכן לא ברור ומטלטל. טעות בזיהוי שלנו? חוסר קשב שלנו? או אכן- רגע פסיכוטי, דיסוציאטיבי או אוטיסטי? ובכלל מה האווירה המוזרה הזאת? מדוע יש כזו תחושת מחנק מהמטופל הזה? מה עושים עם הרגעים האילו? ומה כאשר מסתבר שזה יותר מרגע? נקרא חומר קליני ותאוריטי על איים פסיכוטיים בנפש, על העברה פסיכוטית ואדהזיבית, על הגנות אוטסיטיות במטופלים נוירוטיים, ועל "מסמנים וסימון".
חלונות לחלומות- גישה מתמקדת לעבודה עם חלומות
חלומות, כ"דרך המלך אל הלא מודע" מהווים אמצעי טיפולי ייחודי ובעל ערך רב בטיפול הדינמי. סדנה זו תציע טכניקת עבודה ייחודית עם חלומות המבוססת על גישת הטיפול הדינמי הממוקד. בסדנה נלמד איך להפוך חלום המובא לטיפול לשיח משמעותי על חיי המטופל, תוך תנועה מהמשמעויות המסומנות בחלום לאופנים השונים בהם הן מיוצגות בחיי המטופל. נכיר את המתודה של בניית נרטיב החלום בשיח הטיפולי מתוך עבודה משותפת עם המטופל: כיצד לעבד, ספק לגלות וספק לבנות, את ה'אמירה החלומית', את המסר שאמור לעבור מהאדם הישן אל החשיבה הראשונית שלו בעירות? האם נוכל לתווך ולסייע בהעברת המסר הזה? נאתר ביחד את ה'נושא' של החלום, נבחן מה החלום 'עושה' עם נושא זה ובכך נאתר את ה'נשוא' של האמירה החלומית ונבחן האם החלום 'מציע' כחלק מהאמירה החלומית גם 'מושא' - תוצר אפשרי של 'כיוון ההתבוננות' שהחלום מכוון אליו. המשמעויות של פרקטיקה זו מסתעפות ומרתקות, אולם במרכזן עומדת האפשרות להקשיב להתבוננות הרעננה של החלום על הנושא שנבחר לחלימה, ומתבהר בעבודת החלום כמרכזי בחיי המטופל. במסגרת הסדנה נלמד להשתמש בעקרונות הגישה הממוקדת כאמצעי האצה והמחשה טיפוליים. זאת, תוך התייחסות לחשיבה ההתייחסותית, לרעיונותיו של אוגדן ולרעיונות פילוסופיים אשר עומדים בבסיס גישת הטיפול הדינמית הממוקדת.
הערכה פסיכותרפויטית - אבחון מפרספקטיבה טיפולית
מטרת הקורס: פסיכו דיאגנוסטיקה היא התהליך באמצעותו נאספים חלקי מידע רבים על המטופל ונשזרים יחד לכדי יצירת סיפור קוהרנטי ומלא אודות מי הוא כאדם, ממה הוא סובל ומהם אזורי החוזק והחולשה במפגש שלו עם דרישות החיים. לסיפור זה פרקים שונים, ביניהם כאלו העוסקים במאפייני האישיות, בתהליכי החשיבה ובמצב הרגשי. לצדם פרקים אחרים הנוגעים בסימני ותסמיני המצוקה, ברמת התפקוד, ביכולת ההתמודדות , באופן ההתנהלות בחברת אנשים אחרים ועוד. מטרת הקורס הנוכחי היא להרחיב ולהעמיק את ארגז המושגים העומד לרשות המטפל בבואו לאבחן ולספר לעצמו את הסיפור המרכזי על המטופל. באופן מסורתי שפות ותהליכי האבחון והטיפול נחשבים למובחנים ונבדלים זה מזה באופן מהותי, ובמסגרת הקורס נפעל לצמצום תפיסה דיכוטומית זו. נכיר את שפות האבחון המקובלות DSM, ) מודל האבחנה המבנית של קרנברג) ואת ההיבטים אותם אנו מבקשים לאבחן (סימפטומים, הגנות, יחסי אובייקט, דפוסי אישיות), ונקשור אותם לפרספקטיבות פסיכודינמיות והתפתחותיות שונות. בהתאם, נלמד כיצד לייצר דיאלוג אפקטיבי אשר מכוון הן לאיסוף מידע אבחוני והן ליצירת חוויה שיהיה בה משהו "משמעותי מבחינה אנליטית" (אוגדן)
סיום טיפול ופרידה
ההבנה של רעיון הסיום והפרידה, חשובה מאד עבור התהליך הפסיכותרפויטי. כל טיפול צריך להסתיים מתישהו – אולם לאופן בו מתרחש הסיום ולדרך בה מטפלים מתמודדים עמו, יש השפעות משמעותיות מבחינה קלינית ואתית. ישנם טיפולים שמסתיימים באופן טבעי, מתוך החלטה והסכמה משותפת של המטופל והמטפל. וישנם טיפולים רבים (כנראה כ 50%) שמסתיימים כאשר המטופל פשוט מפסיק להגיע לטיפול, עם, או ללא, הודעה. מטפלים רבים חווים קושי להתמודד עם עזיבות שכאלו, בשל תחושת הנטישה והדחייה המתלווה אליהן, ועסוקים בשאלות כיצד עליהם לפעול במצב זה. מעבר לאישיות המטפל, היחס לסיומי הטיפול תלוי גם בגישה הטיפולית (קצרת מועד או ארוכת מועד, דינמית או התנהגותית). הקורס יעסוק באספקטים השונים של סיומי טיפול, תוך שילוב בין הצגת העמדות התיאורטיות השונות לבין דיונים בהיבטים יישומיים של התיאוריה.

*חלק מהקורסים והסמינרים, וחלוקתם בין שנות הלמוד, עשויים להשתנות בין מחזורים. 

כיצד נרשמים לתכנית הלימודים בפסיכותרפיה? למידע נוסף והורדת טפסים לחץ כאן

אפשר לקבל מידע נוסף על התכנית לפסכותרפיה דינמית וממוקדת בגלילה חזרה לראש העמוד וכניסה לדפי התכנית האחרים, וגם לקרוא כאן:

למידע על המורים המלמדים בתכנית לפסיכותרפיה

לקריאה על המחשבה שמאחורי תכנית הקורסים