הקורסים הנלמדים בתכנית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית זוגית


שנה א'

טיפול זוגי בגישה פסיכואנליטית: עירית קליינר פז
התאוריה הפסיכואנליטית מראשיתה ייחסה חשיבות רבה לאחר בכינון העצמי ובתהליכי ההתפתחות של הנפש, אולם המושגים הפסיכואנליטיים עוסקים בעיקר בתפקידו של האחר כייצוג או כמטפורה בממד התוך-נפשי. היחסים הממשיים עם האחר- הורים, ילדים ובני/ות זוג- הפכו להיות מושא לטיפול רק עם התפתחות תחום הטיפול הזוגי והמשפחתי, בעיקר לאחר מלחמת העולם השנייה. התאוריה הפסיכואנליטית אשר בולטת עד היום בתחום הטיפול הזוגי היא התאוריה של יחסי אובייקט, השמה דגש על האופן בו בני הזוג תופסים את האחר/ת כמסך להשלכות של הפנמות מהעבר. בקורס זה נעמיק בהבנת השימוש במושגים כמו השלכה, הזדהות השלכתית, קנוניה והעבודה הפרשנית בחדר הטיפול הזוגי. הקורס יתבסס על טקסטים מרכזיים בתחום כמו כתביהם של בואן, שארף ושארף, פישר, וילי ושארפ. הקורס יסתיים בהיכרות עם ניצני העמדה ההתייחסותית שצמחה בסוף המאה ה-20, אשר מושגיה רלוונטיים ביותר להבנת הקשר הזוגי. כל שיעור ילווה בהוראת הנושא ויכלול קריאה של טקסט ודיון שיתמקד ביישום התאוריה לקליניקה של משתתפי הקורס, שיביאו מקרים טיפוליים להדגמה ולמידה משותפת.
האבחון הזוגי הממוקד- שלמה זלוטניק
קורס זה יפגיש את המשתתפים עם מודל האבחון הדינמי הממוקד והאופן בו ניתן ליישמו במסגרת טיפול זוגי. הנחת המוצא היא כי כל זוגיות מושתתת על מבנה לא מודע של התכוונות והערכות הניתן להמשגה כחלק מהשלישי האנליטי הזוגי. נלמד את הרקע והבסיס להנחת מוצא זו ואת הדרך לאיתור מבנה מנטלי זה כמוקד זוגי משותף. בשלושת הקורסים בתחום הטיפול הדינמי הממוקד אשר ילמדו במסגרת התכנית, נבחן את משמעויותיו של מוקד זוגי זה ככאב המשותף של בני הזוג וגם כפוטנציאל ההתפתחות שלהם במסגרת הזוגיות. תהליך האבחון הזוגי הממוקד שילמד בקורס זה הוא אבחון פסיכותרפויטי של הזוג המתקיים באופן חי ומתפתח במהלך הטיפול כולו, ומהווה מודל עבודה וחשיבה טיפולי. האבחון נעשה לכל אחד מבני הזוג, לזוג ולמשפחה, והינו הבסיס לבניית השיח הטיפולי הזוגי גם במובן התוכני וגם מבחינת הסטינג, שלבי הטיפול והתהליך. לצורך האבחון הזוגי הממוקד נעבוד עם מושג הקנוניה ועם תופעות שונות של הזדהות השלכתית כפי שילמדו בקורס הקודם לקורס זה. נבחין בין הגורל הזוגי לבין היעוד הזוגי (בולס), כלומר נבחין בין החלקים הבעייתיים בזוגיות כפי שנגזר ככרוניקה ידועה מראש מהמבנה של הכאב האישי וההגנות של כל אחד מבני הזוג, לבין היעוד של הזוגיות או פוטנציאל הריפוי שלה. דרך תיאורי מקרים, נדון בהשלכותיה של הבחנה זו על התהליך הטיפולי ועל אופן העבודה עם הזוג.
אהבה ותשוקה- אורנה שור
במקום שהם אוהבים אינם חושקים ובמקום שבו הם חושקים, אינם יכולים לאהוב" (פרויד) מיניות היא נושא ליבה בחשיבה הפסיכואנליטית על גלגוליה הרבים ותמורותיה החל מחשיבתו של פרויד, ובהמשך דרך גישות של יחסי אובייקט, פסיכולוגיית העצמי והגישה ההתייחסותית. חקירת מקורות המיניות, אופני התפתחותה ומורכבות התבטאויותיה, הן בהיבטים התוך אישיים והן באלה הבין אישיים, מעסיקה ומאתגרת מאז ומתמיד את התאוריה הפסיכואנליטית ואת הקליניקה. בהיותה חלק בלתי נפרד מהחיים הזוגיים "מבקשת" המיניות מפגש בטיפול הזוגי, לעיתים באופן גלוי ומוצהר ולעיתים באופן מוסווה, הססני ועקיף. מטופלים ערים ורגישים במודע ולא במודע לנכונותנו, פתיחותנו וביטחוננו כמטפלים לגעת בנושא כה פרטי ואינטימי, מורכב ורגיש, הכורך בחובו תחושות חשיפות, בושה ופגיעות. נכונותנו "להיות שם" נגישים וברי נגיעה, משפיעה על ביטחונם לחשוף אזורים חסויים, מביכים וטעונים. מתוך כך חיוני שאנו כמטפלים נלמד להתבונן ולהתקרב אל המקומות הרגישים האלה גם עבורנו בפתיחות וגילוי לב, כדי שנוכל לאפשר זאת גם למטופלינו, בינם לבין עצמם ואיתנו. במפגשינו השנה נתמקד באחד הנושאים המטרידים המתגלים בזוגיות ארוכת טווח: דעיכתה של התשוקה ביחסים של מחויבות. נבחן בקורס את הקשר הדיאלקטי והפרדוכסלי המתקיים בין אהבה ותשוקה מנקודות מבט תאורטיות שונות המשוחחות, סותרות, מתווכחות ומפרות זו את זו בתפיסה ובדגשים השונים שלהם. נקרא בטקסטים של מיטשל, גולדנר, שטיין, דיוויס, אליס, בנג'מין, אטלס ואחרים.
טיפול זוגי ברוח פסיכולוגיית העצמי: דורית יערי טוניק
קוהוט: "נישואין טובים הם אלה שבהם כל בן זוג מסוגל להתמודד עם האתגר של סיפוק תפקידי זולת עצמי לבן זוגו כאשר העצמי הפגוע זמנית של בן הזוג זקוק לזה" (כיצד מרפאה האנליזה, 1984). במבנה הזוגי גלום הפוטנציאל להיענות אמפתית מדויקת על ידי בן הזוג המהווה פונקציית זולת עצמי, כאשר ההיענות לצרכי בן הזוג מהדהדת חוויות ראשוניות. מכאן גם פוטנציאל הפגיעה, לעתים עד הרס, בין בני הזוג בהיעדרה או בעת שיבושה של פונקציה זו בזוגיות .על אף שקוהוט לא כיוון את רעיונותיו התיאורטיים לתחום הזוגי, מושגים רבים של פסיכולוגיית העצמי רלוונטים לעבודתנו ויכולים לסייע ולהעמיק את הבנתנו התיאורטית והפרקטית בטיפול זוגי . בהתאם, בקורס נכיר מושגים מרכזיים בתיאוריה של פסיכולוגיית העצמי: נבין את מבנה העצמי וצרכיו הבסיסיים, את מושג הזולתעצמי (selfobject) והכמיהה להתמזגות עמו, את העמדה הטיפולית קרובת החוויה, את תפקידה של האמפתיה ככוח מרפא מרכזי ועוד.
בנית הנרטיב הזוגי הממוקד- שלמה זלטניק
קורס זה מבהיר, מלמד וממחיש את אופני בניית הסיפור הסובייקטיבי הזוגי. המוקד הזוגי איתו התחלנו בשלב האבחון, הוא גרעין הסיפור הזוגי. במהלך הטיפול הזוגי, נמשיך להבנות ולגלות את הנרטיב הזוגי והאופן בו המוקד הזוגי בא לידי ביטוי במישורי החיים השונים של הזוג וביחסים ביניהם כפי שהם משתקפים בחדר הטיפולים. מהלך זה הוא טיפולי ומרגש בפני עצמו: נרטיב והיסטוריה זוגית מוסכמת הוא גם כלי שמאפשר לחזור אליו ולפתור דרכו קונפליקטים, וגם פלטפורמה שיחנית המאפשרת לזוג לדבר יותר גם ללא נוכחות המטפל. מדובר בעיצוב שיח המתקדם במבנה דיאלקטי של בניה והרס של הבנות בני הזוג על עצמם. במהלך הטיפול נבנה ונגלה את הדרך לפיתוח הסיפור בשיח הטיפולי כעוברת דרך הכמיהה הזוגית וההבטחה הלא-מדוברת בחזקת הידוע הזוגי שלא נחשב ולא נאמר. הבטחות וכמיהות אלו והאכזבות הבלתי נמנעות הן המשך הסיפור. הידוע שלא נחשב, אשר המשגתו במילים והמחשתו בדוגמאות בונה מחדש את הסיכוי של הזוג לממש הבטחה זו, שלרוב לא נהגתה אלא 'התקיימה' בעצם הבחירה הזוגית. נראה כיצד המטפל הזוגי הופך שותף לנרטיב הזוגי המתפתח, כיצד התמרון בין שיקוף להיגד הופך להיות מורכב ומאתגר עבור המטפל הזוגי, וכיצד הוא מחייב קבלת החלטות שונה מזו המתקיימת בטיפול הפרטני. נכיר את תפקידו של המטפל ושל המוקד הזוגי ביצירת או המשגת התהום הזוגית והאפשרות מנגד לאחות את הקרעים.

שנה ב'

מיניות: המארג ההעברתי כ"שלישי אנליטי" בטיפול הזוגי- אורנה שור
השלישי הוא נוף הולדתנו (משניים "יוצא" שלישי) ומושג מכונן בחשיבה הפסיכואנליטית: המשולש האדיפלי לגווניו ( "משלוש יוצא אחד"..), "המרחב הפוטנציאלי" (ויניקוט), "השלישי האנליטי" (אוגדן), השלישיות ההתייחסותית (בנג'מין, ארון) ועוד.
בטיפול הזוגי נוכחים שלושה. נוכחותם יוצרת "מרחב העברתי קליידוסקופי" בו מתחוללת תנועה מתמדת של צירופי עצמי, אחר ואחרים, מתהווים, מתפרקים ומשתנים. כאשר נבנית בטיפול מערכת יחסים בטוחה דיה שיכולה להכיל העברות, מתאפשר לנו להכיר את 'רוחות ההעבר/ה' המתעוררות בצורות חדשות וחוזרות להחיות גוונים של חוויות ומשמעות שנרשמו בתוכנו ואותן הדחקנו ופיצלנו. לצד הכלתן של "רוחות" אלו, אנו מבקשים לאתגרן עם הסיכוי ליצירת תנועה חדשה בתבניות מעגליות שהתקבעו. לפיכך טמון בהן ערך רב, ותשומת לבנו לאופנים בהם מתרחשות תנועותיהן בתוכנו ובחדר חיונית ומעשירה. העברה והעברה נגדית הן שתי פנים של אותה שזירה בלתי ניתנת להתרה של הקשרים בתוכם אנו מתהווים מראשית חיינו ולכל אורכם, ובטיפול הזוגי הן מקבלות ביטוי וצבע מיוחדים. על מצע הנלמד בשנה הקודמת, נתמקד בקורס השנה בתנועות ההעברות ההדדיות וב enactments- בטיפול הזוגי. נתבונן יחד בחוטים אותם שוזרת נוכחות המטפל כ"שלישי" מול בני הזוג, במארג המורכב והמרובד הנעור לתחייה במיניות הבוגרת של מטופליו; במקום בו חבויות כמיהות ההתקשרות המוקדמת, על גווניה הארוטיים הנרגשים, המתענגים, הסקרניים, המציצניים, הנבוכים, המבוישים והאשמים; במקום בו נפגשים, מתנגשים או מתפצלים "שפת הרוך ושפת התשוקה" (פרנצי). נפגוש שם את עצמנו ואת מטופלינו כילדים מול דלתם הסגורה, הפרוצה או הנעולה של חדר השינה של הורים, כהורים הפולשים למרחב פרטי של ילדיהם, כהיעדר, כמלווים נחוצים, כעדים גאים ומתקפים את צמיחת הילדים לאהבה ולזוגיות משלהם, כמאפשרים היות לבד בנוכחותנו, כמיותרים ומפריעים, כמקנאים, כמתחרים, כשיפוטיים, כחייזרים עתיקים בעולם עתידני, שאינם מכירים את הקודים העכשוויים, כמפקפקים בתחושות הסובייקטיביות שלנו כתקפות, רלוונטיות ומשמעותיות ועוד ועוד...
מסע אל נפלאות רגשות החוסר בזוגיות: שמואל גרזי
מטרתה של סדנה לימודית זו היא ללמוד יחד על חשיבותם של הרגשות, ועל חשיבות ביטויי הרגשות בזוגיות ובטיפול הזוגי. יעשה מאמץ משותף להפניית תשומת לב המשתתפים לתהליכים רגשיים המבטאים רגשות כמו חרדה, אשם, בושה, אהבה והתאהבות, ייאוש ותקווה ועוד. חלק ממסע זה יתמקד בדינמיקה של החוסר. כאן ננסה לפגוש רגשות שמאפיינים חוסר, כמו צורך, וננסה למרכז את הצרכים הרגשיים, בדידות, קנאה, זעם, תסכול, ריקנות רגשית ומוות רגשי.
הסמינר ינסה להרחיב את יריעת ההתייחסות הן אל התחום של "היות האדם לבדו" והן אל התחום של "לא טוב היות האדם לבדו". כלומר, אל תחום המפגש הזוגי שבין האינדיבידואליות של הפרטים ובין חוט הקשר שביניהם.
הסדנה היא סדנה לימודית בהשראת הגישה הפסיכואנליטית, אשר תאפשר למשתתפיה להביא מחוויותיהם סביב הרגשות השונים- הן חוויות אישיות והן חוויות מהמפגש הטיפולי. כמו כן, מומלץ להביא לסדנה חומרים שאינם מתחום הפסיכולוגיה המבטאים רגשות כמו שירה, מוסיקה ציורים ועוד.
את-אני-אנחנו: טיפול זוגי מעמדה התייחסותית- עירית קליינר פז
כהמשך לקורס של טיפול זוגי בגישה פסיכואנליטית, קורס זה יתמקד בהתפתחויות העכשוויות בתחום ובעיקר בזרם ההתייחסותי ובתאוריה האינטרסובייקטיבית. העמדה ההתייחסותית צמחה מתוך מספר מקורות בפסיכואנליזה עצמה ובתרבות הפוסט-מודרנית והיא מאופיינת בגישה ביקורתית ששואפת להכניס שינויים מבלי לפרק את הזרם הפסיכואנליטי. היא מושפעת מפילוסופיה עכשווית ששמה דגש על העצמי והסובייקט כתוצרים של שיח והבניה חברתית; כמו כן הגישה מושפעת ממחקרי התפתחות, מהתנועה הפמיניסטית ומחידושים נוספים הנוגעים לתפיסת הנפש והיחסים הבין-אישיים בטיפול ובתרבות.
הקורס ידגים את החשיבות והרלוונטיות של המושגים ההתייחסותיים לתחום הזוגי, למרות שגישה זו עוסקת בעיקר בטיפול אינדיבידואלי. הקורס יתבסס על מאמרים כלליים שיציגו מושגי יסוד של הגישה כמו: הכרה הדדית, ויסות רגשי, עצמי כאובייקט ועצמי כסובייקט, השלישי ועוד. תיערך היכרות עם הוגים התייחסותיים כמו בנג'מין, מיטשל, ארון, הופמן ואחרים. כמו כן תיערך היכרות עם ספרות ספציפית שעוסקת ביישום של העמדה ההתייחסותית לטיפול זוגי כמו ספרו של פ. רינגסטרום (2014).
מצבי תקיעות בזוגיות- רון נסים
מפגשים אלו יעסקו במצבי "תקיעות" (impasse) בזוגיות ע"פ מודל "מעגל הפגיעות" של שינקמן ופישבין (Scheinkman & Fishbane, 2004). במאמר מתוארת התקיעות הזוגית כתחושה של בני הזוג כי הם תקועים בדפוס חוזר שיש לו אפקט שלילי עולה ומתגבר. בני הזוג מרגישים כלואים ועם מעט יכולת בחירה או חופש. ישנה רה-אקטיביות והסלמה, עמדות נוקשות ביחסים, חוסר רציונאליות ושחזורים של דינמיקות מהעבר. המטרה בטיפול הזוגי במצבים אלו תהיה לעזור לבני הזוג לעבוד מעמדה רה-אקטיבית לעמדה רפלקטיבית/דיאלוגית, ובמאמר הכותבות מציעות דרך אמפתית ואפקטיבית להנעת תהליך זה. המושגים המרכזיים אותם נסקור ונדגים הם: התקיעות הבסיסית (Core impasse) , פגיעויות (Vulnerabilities), עמדות הישרדותיות (Survival Positions) ותהליכם מופעלים הדדית.
מודל זה ישמש אותנו גם למפגשים בהם נדון בעבודה עם זוגות פוסט-טראומטיים ובהתייחסות למעבר בין טיפול אישי לזוגי וחזרה.
סוגיות התייחסותיות בעבודה זוגית עם פוסט-טראומה מורכבת: רון נסים
במפגשים אלו אבקש לחדד סוגיות התייחסותיות העולות בעבודה זוגית כשאחד/ת מבני/ות הזוג סובלת מפוסט טראומה מורכבת, ובאופן ספציפי כתוצאה מהתעללות מינית שעבר/ה בילדותו/ה. הגישה ההתייחסותית מצביעה על האפשרות בה המטפל, בדומה לאחד מבני הזוג, ימצא את עצמו מופעל ופועל (enacted) מאחת הפוזיציות המשחזרות דפוסים טראומטיים. על פי הגישה ההתייחסותית, עוצמת התהליכים הלא מודעים הופכת כניסה לאזורים אלו לבלתי נמנעת ולכן על המטפל לזהות ולהיות קשוב לכך. כך, למשל, הוא יכול למצוא עצמו "חובר" לבן הזוג, כששניהם פועלים מתוך הפוזיציה של "תוקף" מול הנפגעת. לחילופין, הוא יכול למצוא עצמו "חובר" לנפגעת, כששניהם פועלים מתוך הפוזיציה של "קורבן" מול בן הזוג. וריאציה נוספת באה לידי ביטוי ברגעים בהם ה"זוגיות" נמצאת בצד האחר של הפוזיציה והמטפל מופעל ופועל מהצד האחר שלה. לדוגמא, המטפל עשוי למצוא עצמו מול שני בני הזוג בפוזיציה של "הורה לא מעורב", “מציל אומניפוטנטי" או "מפתה", ובני הזוג (או ה"זוגיות") נכנסים לפוזיציה המשלימה ("ילדה מוזנחת", "ילדה הדורשת להינצל", "מפותה" בהתאמה). (Davies & Frawley, 1994). דרך ההקשבה והרגישות לחלקים לא-מודעים אלו באינטראקציה עם בני הזוג, המטפל יכול לתרום למניעת חזרתיות וכניסה לשחזורים. הוא יכול להצביע על הכניסה לפוזיציות, לנתח ביחד עם בני הזוג מה הוביל לכך, לקחת אחריות על חלקו בכניסה לשחזור, וגם לזהות עם בני הזוג מה עזר להם להיחלץ ממנו. בכך, למעשה, המטפל עשוי לתרום לביסוס הפונקציה של השלישי בקשר הזוגי (Aron, 2006).
מטיפול אישי לטיפול זוגי וחזרה: רון נסים
במפגשים אלו אנסה להקיף שני נושאים עיקריים:
1. כפי שאנחנו יודעים, הטיפול הזוגי הוא לעיתים גשר לאנשים שלעולם לא היו פונים לטיפול אישי, אלא אם אחד הפרטנרים בקשר או הבעיות הזוגיות דחפו אותו/ה לפניה לטיפול. אני רואה ערך אדיר בקיומם של תהליכים אישיים וזוגיים במהלך חייהם של אנשים, ולכן גשר זה הוא לעיתים הזדמנות יקרה וחד-פעמית להזמין את האיש או האישה לתהליך של התבוננות עצמית. החשיבה שלי על נפש האדם ועל האופן בו האינטראקציה הפנים-חוץ נפשית שלו מתלכדת עם התהליכים הזוגיים מחייבת, בצורה זו או אחרת, לחשוב על תהליכים אישיים שכל אחד מבני הזוג עובר/יעבור במהלך חייו, בנפרד, ועל הטיפול הזוגי כמצטרף לפרקי זמן ארוכים או קצרים יותר לתהליך זה. בהמשך לכותבים מהגישה ההתייחסותית, אני מאמין שהיכולת להכיר בריבוי היבטי-העצמי המרכיבים ומניעים את חיינו היא קריטית לכל תהליך טיפולי וכי מול כל מטפל/ת, אישי או זוגי, המטופל יפגין ויהיה במגע עם היבטי-עצמי שונים. תנועה פנים נפשית בין מצבי-עצמי, והתנועה בין תפקידים וקונפיגורציות שונות ביחסים, היא סימן לבריאות נפשית. הפתולוגיה, לעומת זאת, נעוצה במקרים או הזמנים בהם תנועה זו נעצרת, קופאת, או במקרים בהם יש ניתוק עמוק בין החלקים השונים.
2. מטפל/ת המבצע טיפולים אישיים וזוגיים המתקיימים במקביל לטיפול פרטני או זוגי נוסף בו המטופל נמצא עשוי להיתקל במצבים בהם יש "שותפים" גלויים או סמויים לתהליך הטיפולי. זוהי חוויה מקצועית מאתגרת המלווה דילמות רבות- האם ומתי יש לקיים קשר בין המטפלים? האם ריבוי המטפלים הינו ברכה המעשירה את התהליך הטיפולי או שזהו מצב מועד לקונפליקט ומתח? כיצד והיכן מתבצעת האינטגרציה של התהליכים והתובנות הטיפוליות מהאפיקים הטיפוליים השונים?
מה בין התמכרות, התמסרות והתרגלות בזוגיות? שלמה זלוטניק
קורס זה מרחיב את גבולותיו של הטיפול הזוגי כמכוון להקלת סבל זוגי ואישי בתוך הזוגיות, ובוחן את האפשרות לפתח בטיפול את הזוגיות כמדיום טרנספורמטיבי עבור כל אחד מבני הזוג ועבור הזוגיות המשותפת כישות. במובן מסוים, זוהי הרפתקה של מפגש עם מסלולי חיים אלטרנטיביים אישיים וזוגיים ועם אפשרויות חדשות של "היות", של גילוי ולקיחת בעלות היכולים להתממש בתוך הזוגיות והודות לה.
במסגרת חשיבה זו, נעמיק לתוך התייחסותו של בולס להבדל בין 'היעוד' לבין 'הגורל'. כיצד יכול היעוד להיות קשור לפוטנציאל עתידי ולא רק להתפתחות סובלימטיבית של העבר כהבנתו של פרויד? נדון בשאלות אלו על רקע קריאה בטקסטים פנומנולוגיים ופסיכואנליטיים מתחומי הפילוסופיה, הפסיכואנליזה והפסיכולוגיה האקסיסטנציאילסטית: הוסרל, היידגר, לוואלד, קאמי ולווינס. טקסטים אלו יכניסו לשיח על הטיפול הזוגי תכנים של ה'העדר', את רעיון ה"מושלכות" ומושגי תוחלת ומימוש. להעמקת ההבנה נחזור לעסוק בשאלות שעסקנו בהם בקורסים הקודמים - מהי הכמיהה העמוקה? מהו החסר שמהבהב? מהי התקווה שאי פעם הייתה שם ואולי כבתה? אולם הפעם נצא כמטפלים עם מטופלינו לדרך פנימית וזוגית שמתריסה כנגד הקיים ולא מנסה להבין את הקיים מהעבר, אלא מעזה להשתוקק לאפשרי גם כאשר לא נבחר כאפשרי בתוך החיים עד כה. במובן זה הזוגיות היא חיונית. רק בן/בת הזוג כמי שהוא גם "חיצוני" וגם "מכיר היטב" יכול/ה לדמיין את הבלתי מדומיין או את מה שלא נהגה ככזה. מדובר בהעזה המשותפת של המטפל ובני הזוג לבדיקה ובחינה של שאלות קיום/חיים יסודיות. שאלות שניתנות להמשגה ברורה יותר דרך הרחבת ההבנה של המוקד הזוגי, ועם תקוה למענה כפוטנציאל של הזוגיות. נפגוש פוטנציאל זה במונחים חווייתיים ורגשיים שביניהם ההבדל בין התמכרות אוטומטית ונוקשה לעקרונות מארגני חוויה בשפתו של סטולורו; ההבדל בין התמסרות בזוגיות והתמכרות לזוגיות בשפתו של גנט; כבסיס לחריגה מהעצמי וחריגה מהישות הזוגית. לחילופין, אם מדובר ''רק'' בהתרגלות, ננסה לגלות, גם בלימודים וגם בטיפול הזוגי, האם מדובר באופרטוניזם או בהסתגלות בוגרת?

חלק מהקורסים, המורים והחלוקה בין שנות הלמוד עשויים להשתנות בין מחזורי הלמוד

להורדת לטופס הגשת מועמדות לתכנית