מיהו פסיכותרפיסט?

בישראל אין כיום חוק הפסיכותרפיה המגדיר מיהו פסיכותרפיסט, ומאחר ותהליך החקיקה בנושא נתקע לפני שנים רבות. נראה כעת שלא יהיה חוק כזה גם בשנים הקרובות.

אז מי יכול להגדיר עצמו כפסיכותרפיסט?
על מנת שאדם יהיה מוכר כפסיכותרפיסט, נשאלת השאלה, מוכר על ידי מי? ולאיזו מטרה? לכך יש כמה הבטים:

  • ההכרה מבחינה חוקית, במובן שהאדם הינו בעל ההכשרה הנדרשת בתחום עיסוקו כדי לעסוק בו בצורה מקצועית כמקובל בתחום;
  • הכרה ביטוחית- שהיא חשובה יותר ממה שנוטים לחשוב, בשל חשיבותו העולה של הביטוח המקצועי: האפשרות לערוך ביטוח מקצועי בתחום הפסיכותרפיה דורשת להיות בעלי תעודת סיום של לימודי פסיכותרפיה. פסיכולוגים קליניים יכולים לבטח עצמם כפסיכולוגים קליניים, מה שכולל כמובן את תחום הטיפול הפסיכולוגי.
  • ההכרה במקומות עבודה ובקופות החולים או בגורמים מפנים: כל אלה דורשים להיות בעלי תעודת סיום לימודי פסיכותרפיה בתכנית תלת-שנתית. יש לזכור עם זאת שמקומות שונים בתחום הטיפולי מקבלים מטפלים על סמך מקצועם הטיפולי שבו הוכשרו בתואר השני, ולימודי הפסיכותרפיה יכולים להיות דרישה נוספת אך לא מספיקה.
  • הכרה מקצועית- שכוללת גם את האפשרות להמשיך ולהתפתח בתחום הטיפולי ולהתקבל ללימודים במסגרות לימוד מתקדמות
  • הכרה זהותית: האם האדם עצמו מרגיש שהוא בעל מקצוע בתחום עיסוקו
  • חברות מקצועית באגודות השונות לפסיכותרפיה- עשויה להיות עוד נדבך בבניית הזהות המקצועית וההשתייכות, אך איננה מה שהופך אדם לבעל מקצוע זה או אחר, או נותן לו הכרה, או הסמכה בעלת תוקף חוקי.

בהתאם לכך נשאל גם מה מהות ההכשרה.
האם היא נותנת את הידע המקצועי הנדרש כדי לעסוק בתחום?
האם האדם שמסיים ללמוד אותה יכול להרגיש זהותית כבעל מקצוע אמין בתחום?
האם ההכשרה פותחת אפשרויות ללימודי המשך בתחום?

לימודי פסיכותרפיה, נלמדים שלא כחלק ממסגרת אקדמית ואין עליהם פקוח של המל"ג- גם כשהם נלמדים באוניברסיטאות, הם נלמדים בתוך יחידות עסקיות של האוניברסיטה של לימודי המשך.
בשל הואקום החוקי בתחום, נכנסו אליו אגודים מקצועיים, שכל אחד מגדיר לעצמו מה דרישות ההכשרה, מהן תכניות ההכשרה המוכרות על ידו, ואת מי הוא מקבל כחברים ובאילו תנאים. כל אילו קריטריונים שמשתנים אחת לתקופה.
בשונה מהמצב בטיפול זוגי ומשפחתי, בו יש אגודה אחת חזקה, בפסיכותרפיה יש כיום מספר רב של אגודים מקצועיים. בין היתר- האגוד הישראלי לפסיכותרפיה, האגודה הישראלית לפסיכותרפיה פסיכואנליטית, האגודה הישראלית לפסיכותרפיה ממוקדת, איט"ה, האגוד הישראלי החדש לפסיכותרפיה. לאגודים אלו אין מעמד חוקי כדי להגדיר מיהו פסיכותרפיסט. הם יכולים, מטעמם, לקבוע שני דברים: מהי להבנתם ההכשרה הנדרשת לאנשי מקצוע בתחום, ואת מי הם מקבלים כחברים. אילו הן שתי שאלות נפרדות.

האגודות השונות לפסיכותרפיה, נותנות מטעמן הכרה לתכניות בפסיכותרפיה, העומדות בקריטריונים שהן קובעות ומשתנים מעת לעת.

להכרה זו יש מספר משמעויות:

  1. האחת, שהתכנית נבדקה ע"י גוף מקצועי שהגדיר את הקריטריונים להכשרה הנדרשת בתחום: מי יהיו המורים, מה ידרש מהתלמידים שמתקבלים לתכנית, מה התכנים, מה היקף ההכשרה, כמה זמן תמשך, מה דרישות ההדרכה וכדומה. כלומר, שהתכנית עומדת בסטנדרטים מסוימים שנוסחו עי גוף שמייצג אנשי מקצוע בתחום, ולא רק ע"י ביה"ס המסוים המציע את ההכשרה.
  2. השניה, שהכרה זו אומרת לאנשי המקצוע האחרים, כי בוגרי התכנית הוכשרו בתכנית שעומדת בסטדנדרטים המקצועיים הרווחים בתחום ועומדים בהם.

ומה לגבי הרמה המקצועית? מיהו פסיכותרפיסט?
כותב ד"ר דרור אורן במאמר שפרסם בפסיכולוגיה עברית על הקריטריונים של האגוד הישראלי לפסיכותרפיה:
"העוסק בפסיכותרפיה חייב להיות אדם בעל זהות מקצועית המבוססת על ידע תיאורטי נרחב, היכרות והתנסות מעמיקה עם ההתפתחות הנורמלית ועם פסיכופתולוגיות מגוונות, קלות כחמורות, מיומנויות טיפוליות, כפיפוּת לאתיקה וכן איכויות אישיות כגון יכולת ליצירת קשר עם הזולת, יכולת התבוננות בעצמו ובזולת, יכולת אמפתית, יכולת לשאת עמימות, יכולת לזהות תהליכים לא מודעים ולהבין את השפעתם על התהליך הטיפולי, סבלנות וסובלנות לתהליכים מורכבים, קבלת השונה, שמירה על גבולות ביחסים, יכולת להעריך את תוצאות עבודתו, ועוד."

וזו רק ההתחלה…אנחנו רואים פסיכותרפיסטים גם כמי שמחויב להמשך למידה והתמקצעות מתמדת כקלינאים בתחום הטיפולי. דרך לימודי המשך, הדרכה, טיפול בעצמו ועבודה טיפולית שהיא מרכזית בעבודתו.